במיה מאניה
מאז ימי סיני העליזים אני מאוהבת בבמיה, וכאשר העונה מגיעה אני בשיגעון- מוסיפה אתה לקציצות, לסלטים, מוקפצת כתוספת לצד אורז או דגים, ללא סוף, כיד הדמיון והחשק (עכשיו הגעתי לשלב שכולם מתחננים שאפסיק…).
במיה היא מסוג הירקות העדינים, שכדאי להקפיד על זמן הבישול שלהם, דקה או שתיים יותר מידי והבמיה הופכת לירק הכי עצוב בשולחן; נבולה, סמרטוטית, רירית ומסכנה. ואילו טיפול מדויק זריז מנפק במיה פציחה וקריספית וטעימה בטירוף.
את הבמיה בוחרים אחת אחת, צעירה וקטנה ככל הניתן. לא קוטמים ולא פוצעים את הכיפה, אפשר, אם ממש רוצים, לקטום את הגבעול, 2 מ"מ מעל כיפת התרמיל.
בשוק ישנם 3 סוגים של במיה: בלאדי- קטנטנה, מתוקה והטעימה מכולן; הודית או תאילנדית- ארוכה, בשרנית בצבע ירוק-סגול, טעימה מאוד; והרגילה- שמנמנה וסיבית, לעיתים עטויה פלומת שיער, לא לגעת.. אין סיכוי שתצליחו אתה. אפשר לשמור במיה שטופה ומיובשת במקרר, עטופה היטב במגבת מטבח למשך 3 ימים.
לשלוח לחבר
4 תגובות לבמיה מאניה
הוספת תגובה
ספרים
צ'מעי קטע: עברתי עכשיו במזרח-מערב, וראיתי שם במיית ענק. יצא לך להתקל/לנסות? ממש נראה כמו מפלצת במיה :O
במיה תאילנדית! מעולה…!
היי לימור, לגבי במיה בלאדי, אני מתקשה למצוא כזאת והמוכרים בשוק לא ממש עוזרים בזה חח (אומרים שאין או משהו בסגנון). יש מקום שאת מכירה שמוכרים בו או לפחות משהו שיעזור לי להבחין בינה לבין הבמיה הרגילה?
היי
אין עכשיו במיה בלאדי, זה בדר"כ רק במאי יוני
יש עכשיו את התאילנדית או ההודית, קניתי בדיוק אתמול, בצבע אדום-סגול-ירוק, היה נפלא