אורז בבמיה - מטבח מקומי

8 ביוני 2017

במיה מאניה

  מאז ימי סיני העליזים אני מאוהבת בבמיה, וכאשר העונה מגיעה אני בשיגעון- מוסיפה אתה לקציצות, לסלטים, מוקפצת כתוספת לצד אורז או דגים, ללא סוף, כיד הדמיון והחשק (עכשיו הגעתי לשלב שכולם מתחננים שאפסיק…). במיה היא מסוג הירקות העדינים, שכדאי להקפיד על זמן הבישול שלהם, דקה או שתיים יותר מידי והבמיה הופכת לירק הכי עצוב בשולחן; נבולה, סמרטוטית, רירית ומסכנה. ואילו טיפול מדויק זריז מנפק במיה פציחה וקריספית וטעימה בטירוף. את הבמיה בוחרים אחת אחת, צעירה וקטנה ככל הניתן. לא קוטמים ולא פוצעים את הכיפה, אפשר, אם ממש רוצים, לקטום את הגבעול, 2 מ"מ מעל כיפת התרמיל. בשוק ישנם 3 סוגים של במיה: בלאדי- קטנטנה, מתוקה והטעימה מכולן; הודית או תאילנדית- ארוכה, בשרנית בצבע ירוק-סגול, טעימה מאוד; והרגילה- שמנמנה וסיבית, לעיתים עטויה פלומת שיער, לא לגעת.. אין סיכוי שתצליחו אתה. אפשר לשמור במיה שטופה ומיובשת במקרר, עטופה היטב במגבת מטבח למשך 3 ימים.