הגיגים - מטבח מקומי

הגיגים

15 ביולי 2016

נפרדת מהמדור בעיתון הארץ

  קוראים ובשלנים יקרים, לא מכם אני נפרדת, זוהי רק פרידה מהמדור בגלריה של עיתון הארץ. אני יוצאת לחופשה קצרה (חודשיים-שלושה) אבל מיד לאחריה אני ממשיכה פה כרגיל. ייתכן שהקצב יהיה קצת אחר, אבל בגדול, הכל נשאר אותו הדבר, מבטיחה שלא תרגישו בהבדל(:. אז נתראה שוב לקראת החגים, ובינתיים מאחלת לכם קיץ שקט, נעים וטעים. אז למי שלא קרא בעיתון, מצרפת פה את הטקסט, שתכלס לא קשור אליכם..(: כבר שש שנים אני כותבת ומצלמת את המדור הזה, חולקת איתכם מדי שבוע את אהבתי לבישול ולאירוח, חלקתי עמכם את אהבתי לבישול ולאירוח, לניחוחות של תרבויות רחוקות ולאלו של המטבח המקומי הנפלא. האתגר הזה הסב לי לכל אורך הדרך סיפוק גדול והזדמנות ללמוד דברים חדשים בעצמי, וגם הרבה רגעים שמחים. במיוחד כשהצלחתי לגרום לקוראים להניח את העיתון, להפשיל שרוולים ולהיכנס למטבח; לבשל ולאפות להחמיץ ולרקוח, ליהנות מהתהליך, ולא פחות מכך- מהתוצאה. לכל קוראי, ובמיוחד לבשלנים ביניכם, מנוסים וחסרי ניסיון כאחד, אלה ששלחו הודעות אינספור ובקשו

27 באפריל 2015

סיציליה

זה התחיל מרסיס מחשבה "אולי ניסע קצר וספונטני לאנשהו?" והמשיך בשיטוט קצר ולא אופטימי באינטרנט "אולי נמצא איזה דיל?" ונגמר תוך עשר דקות ברכישת כרטיס טיסה ב- 200 דולר(!) לסיציליה. כל כך פשוט וזמין ומחר (אינשאללה) נאכל לאנץ' בסיציליה… למחרת בבוקר היינו על המטוס, בלי לדעת דבר על האי ובלי לתכנן, בילינו 4 ימים בארץ שכולה מרחבים ופריחה, ערים עתיקות, אנשים חמים- פשוטים, חייכנים, לא יודעים מילה באנגלית ואוכלים כל כך נכון- שפע של ירקות ים תיכוניים, עשבי התבלין ופירות שמשגשגים באזור הדרומי שטוף השמש. תוסיפו לזה דגים טריים, מעושנים או כבושים, בשר עסיסי, לימונים ושמן זית ותרגישו בבית. אכן, כל כך מוכר ועם זאת כל כך שונה: הסיצילייינים יודעים את סוד השילובים הבלתי אפשריים. הם יודעים להוסיף צימוקים לרוטב עגבניות, זרעי שומר לפסטה, טונה מעושנת לתבשילי בשר, זעפרן לעוגיות, והל לגלידות. עושר הטעמים בתבשילים ופשטות חומרי הגלם מרתק, ומזכיר לנו איך באמת צריך לאכול: אוכל בייתי העשוי כל כולו עם חומרי גלם זמינים, זולים ועונתיים, שמתובל בנדיבות האופיינית

9 בדצמבר 2014

אלף לילה ולילה

  לפני עשר שנים ביקרתי לראשונה במרוקו. זה היה טיול מהחלומות: ערים עתיקות, שווקים תוססים, מדבריות, הרים מושלגים ואנשים חמים עם חוש הומור ולב סוער. ומאז אני רק מחכה לחזור לשם, לצבעים, לריחות ולמראות ההם שחרוטים היטב בזיכרון.  השבוע זה קרה, נסענו שלוש חברות לנסיעה ספונטנית למרקש- העיר הצבעונית והיפה מכולן שתוססת וחיה 24 שעות ללא הפסקה. במשך חמישה ימים לא הפסיק לרדת גשם, המרוקאים טענו בתוקף שלא ירד כזה גשם במשך 30 שנה. וזה לא הפריע, חמושות במטריות ענק טיילנו ברחובות הקטנטנים של העיר העתיקה, חרשנו את השווקים, אכלנו אוכל רחוב נהדר וצללנו לתוך מראות ותחושות של אלף לילה ולילה.     שתי המלצות שהן בגדר חובה: מלון בוטיק קטן ומדהים שממוקם בתוך בעיר העתיקה ("מדינה")- .RIAD FARNATCHI  במלון תשעה חדרים וסוויטות מעוצבות בסגנון מרוקאי אותנטי ברמה גבוהה. במלון בריכה פנימית, חמאם קטן והשירות שם מהטובים שפגשתי. שווה! LE FOUNDOUK– מסעדה מרוקאית עם אוכל משובח!   קוסקוס, טאג'ינים, פאסטייה. מעולה

13 ביולי 2012

על סרדינים ויוגה

קבב סרדינים קבב סרדינים עם בורגול ועשבי תיבול רבע כוס בורגול דק- גרישה
25 סרדינים טריים, נקיים מראש, זנב ואידרה (500 גרם נטו)
בצל אדום קצוץ דק
2 שיני שום קצוצות דק
חצי כוס תערובת של פטרוזיליה וכסברה קצוצות דק
חצי כפית פלפל לבן גרוס
כפית מלח
קורט צ'ילי
3 כפות שמן זית
להגשה:
טחינה ביתית טרייה
חופן עגבניות שרי תמר חצויות
עלי כוסברה טריים
גרידת לימון
פלחי לימון

6 במרץ 2012

לימון כבוש

לימון לימון כבוש 6 לימונים בשלים בינוניים
4-5 כפיות מלח גס
חצי כפית פפריקה חריפה
3 גרגירי פלפל אנגלי
עלה דפנה
2 כפות שמן זית

29 בדצמבר 2011

חוטי זהב מבושמים- זעפרן

ריחו העשיר של תבשיל המתובל בזעפרן הוא ריח שתיאורו, מפורט ככל שיהיה, לעולם לא יוכל לדמות את הדבר עצמו- ריח עוצמתי, נוכח ואף אומר ספיריטואלי. יותר מכל, ריחו מזכיר לי ריח אדמת מדבר יבשה, ריח חם, וזוהר בהילה של מלכות עתיקה בלב הסהרה. לא בכדי שימש הזעפרן כמרכיב בתערובת הבשמים בקטורת שבבית המקדש, ריחו האצילי משרה אווירת קדושה.  מוצאו של הזעפרן מאזור קשמיר שבצפון הודו, אזור מוסלמי מובהק ועל כן שמו נגזר מהמילה הערבית "אספר"- צהוב. כיום גדל הזעפרן בארצות רבות ברחבי העולם. יש הסוברים שהזעפרן הטוב בעולם מוצאו מספרד, שכן הוא בעל ארומה חזקה וצבעו אדמוני ועמוק, במיוחד זה המופק באזור לָה מָנְצָ'ה (La Mancha). יש את אלה שמעדיפים את המקורי, שמוצאו מקשמיר והוא מעודן יותר בטעמו וריחו, אולם קשה להשיגו (רק אצל בני נרדי, ראו טלפון בסוף הטקסט). הזעפרן נחשב ליקר שבתבלינים, וזאת מפאת הקושי הרב בהפקתו. התבלין מופק מהצלקת (הקצוות של עמוד העֵלי) של פרח הכרכום הפורח

19 בנובמבר 2011

ארוחת סתיו לימים גשומים עם ירקות משובחים במיוחד

שפונדרה שפונדרה וסלק

24 בספטמבר 2011

עופיונים ממולאים על פילאף ספוג בטעמים של חג

ממולאים עוף עופיונים ממולאים על פילאף ספוג

4 בספטמבר 2011

שיהיה יום כתום- שלושה מתכוני מנגו

מנגו

30 ביולי 2011

יאמי יאם- סלטים תאילנדים

פפאיה

12 ביולי 2011

תירס- גרגירים לגרגרנים

תירס

תירס

2 ביולי 2011

סורבה עולה

סורבה

20 ביוני 2011

חופשה באמלפי

חופשה קצרה באיטליה. נסיעה ספונטנית, כשהרצון היחידי הוא לא לדעת איפה נהייה בשעה הבאה. חופש מוחלט מכל הדברים שרגילים אליהם. שתי חברות כבר עשרים שנה שפעמיים בשנה (לא תמיד מסתדר) נוסעות להיזרק ומקוות שהחיים יפתיעו אותנו. נחתנו ברומא, פיאט פונטו קטנה (רצינו אדומה, קבלנו שחורה) והיידה לדרך. פתחנו מפה ומייד היה ברור הכיוון. דרום. הבטיחו לנו ים, שמש וטבע ירוק. וכמו כל החופשות הרגועות, אין הרבה מה לספר מלבד שאטליה אף פעם לא מאכזבת. הנופים עוצרי נשימה, העיירות קסומות והאוכל פשוט וטעים. נסענו בדרך אמלפי– כביש מתפתל בחבל קמפניה, הנושק למפרצונים כחולים וצוקים ירוקים צפופי עצים, פרחים וכרמים. בדרך עצרנו בעיירות וכפרים ציוריים. היו שאמרו שזוהי דרך מהיפות בעולם. לא יודעת לגבי שאר העולם, אבל אחת היפות שאני ראיתי. סורנטו Sorrento– עיר קטנה, בתיה צבעוניים, שוקקת חיים. רחובות העיר מנוקדים בפרחים ובעצי לימון עמוסים בפרי. הלימונים שם גדלים בכל הגדלים האפשריים (כולל לימון בגודל פומלה) ובכל גווני הצהוב הקיימים. מראה

18 ביוני 2011

אפרסקים

אפרסק

13 ביוני 2011

החרדל הישראלי הראשון

חרדל