עוגת שמרים קלה להכנה ושתמיד תמיד מצליחה- זה סוג של פטנט, שככל הנראה אף אחד עוד לא המציא. אבל העוגה של יעלי, חברה בלב שאוהבת עוגות שמרים כאילו אין מחר, מצליחה תמיד; משתמשים בקמח שמרים מוכן, המלית נדיבה ונוחה למריחה וצורת הגלגול ידידותית. והכי חשוב, היא טעימה באופן שקשה לעמוד בפניה, והריח, אין כובש ממנו בעולם. אם אתם חוששים (ואני מבינה לגמרי!) שהבצק לא יתפח, או שהעוגה תצא דחוסה או שהטעם שלה לא ייצא מספיק טוב, הנה כמה טיפים, שיעזרו לכם להיכנס למטבח בצעדים מלאי ביטחון וגאווה:
• קמח: אפשר להשתמש בקמח שמרים מוכן או בקמח רגיל עם 1 כף שמרים יבשים. השימוש בקמח מוכן משקיט את הנפש, במיוחד למי שיש לו רתיעה משמרים. לא מנפים את קמח השמרים.
• כן, צריך מיקסר!
• הבצק מוכן לאחר כ- 10-8 דקות לישה במהירות גבוהה. הבצק מוכן כאשר הוא מתנתק מהמיקסר בקלות; אלסטי, חלק ושמנוני.
• יותר קל לרדד בצק קר- לכן, אם יש לכם זמן, מומלץ להתפיח במקרר.
• רדדו את הבצק על קמח (בנדיבות) ובזריזות, על מנת שהחמאה לא תימס.
• העוגה טעימה ויפה יותר כאשר שכבות הבצק שלה דקות. לאחר הפעם הראשונה, אני בטוחה שתקבלו בטחון, ואז תוכלו להכין את הגרסה המורכבת מעט יותר, שבה חותכים את הגליל לארבע רצועות, וכך יתקבלו שכבות דקיקות (ראו סעיף 6).
• 2 דקות לפני סיום האפייה מחממים חלב וסוכר ומברישים את העוגה בתנור, כך העוגה תבריק ולא תתייבש.

העולם נחלק לשניים; אלה שאוכלים אוזני המן בגלל הבצק ואלה שאוכלים בגלל המילוי. נכון, יש גם כאלה שנמנעים לגמרי, אבל הם בקושי עוברים את אחוז החסימה. אני, תנחשו... ברור שבגלל המילוי!! ולכן, ההצעה (המתבקש שאף אחד, כנראה, לא חשב עליו קודם), שנבטה במוחה היצירתי והמתוק של ילדה בת 4, שכדאי לי לאפות אוזני המן בלי בצק, קסמה לי. ובעצם, למה לא?! אם לאיטלקים יש כופתאות גבינה המכונות נודי (מהמילה עירום), שהן רק המילוי של הרביולי ללא הבצק, אז מדוע שלא יהיה לנו רק את המילוי של המעדן הפורימי שלנו?! אז בשורה לחג לכל אוהבי הפרג. ביס מאלה יציף אתכם באושר גדול. מומלץ לרכוש את הפרג הטחון ביום שבו אתם מתכננים לאפות את הנודי- שכן, פרג טחון ארוז מראש, לרוב יהיה מריר ועבש. אפשר לשמור פרג טחון טרי במקרר למשך יום-יומיים או במקפיא לחודש-חודשיים. ואם אתם מתכננים להוסיף את הנודי למשלוח המנות של הילדודס- עדיפה הגרסה ללא ציפוי השוקולד.

השימוש בבטטות צלויות בתנור מייצר בטטות מרוכזות בטעמן, ממש כמו סוכריות טעימות, מה שהופך את המרק הזה לחגיגת טעמים שעושים שמח בלב. לאחר צליית הבטטות וריקון ליבתן, שימרו על קליפות הבטטות, הן יקרות מפז- אפשר להכין מהם למשל סלט מטריף (ראו: סלט קליפות בטטות ) או קרקרים ללא גלוטן. חשוב לטחון את המרק היטב על מנת שלא יישארו בו פירורי קשיו. אוהבי השום- הוסיפו לתבנית ראש שום שלם נוסף- זה רק יעצים את שמחתכם. ולמי שחושש ממתיקות יתר- ניתן להחסיר 1-2 בטטות ולהחליפן בגזרים או בדלעת באותו המשקל.

הרעיון לסלט הזה נולד בזמן שהכנתי את מרק הבטטות הצלויות; לאחר ריקון הבטטות, נשארו בידי מלא קליפות בטטות שחומות, שהיו כל כך טעימות ומגרות, שמיד הבנתי שיש כאן משהו שראוי לפיצוח. אז קרעתי אותן לפיסות עבות, תיבלתי בעדינות, והכנסתי לתנור לייבוש נוסף. התוצאה: וואו אחד גדול ומלהיב. במתכון הזה שילבתי את קליפות הבטטה עם פטרוזיליה קצוצה, ביצה קשה מגוררת ובוטנים, אבל הן יכולות להשתלב גם עם סלטים רבים אחרים; כמו סלט חסה חמצמץ, סלט עגבניות, סלט פאטוש, סלט פנזאנלה ועוד. שימוש נוסף לקליפות הצלויות הוא להפכן לקרקרים לצד מטבל טעים או טחינה. מרגש! עבורי, זאת תחילתה של ידידות מופלאה.. אם הכנתם מראש- והקליפות איבדו מהקריספיות שלהן (קורה בחלוף יום-יומיים) ניתן לחדשה בקלות; מחממים תנור ל- 180 מעלות, מכבים את התנור ומכניסים את הקליפות (בתבנית שטוחה) ל- 15 דקות.

העוגיות האלה הן משהו שבין עוגייה כייפית וקראנצ'ית לבין ביס אנרגיה. מתיקותן המופחתת ועושר הגרעינים שבהן הופך אותן לנשנוש אולטימטיבי עם הקפה או פינוק לקחת לעבודה, כשדרושה הזרקת אנרגיה, אבל כזאת שלא תעורר בכם נקיפות מצפון. תוסיפו את העובדה שהן סופר-קלות להכנה ותקבלו מתכון מנצח, שתרצו להכינו שוב ושוב. ייחודן, שהן מקבלות באהבה תוספות לפי טעמכם; גרידת תפוז, 1 כף קוקוס/פרג/צ'יה, 100 גרם ערמונים קצוצים (1 שקית) ותמרים או דבלים במקום השזיפים. ואם אתם אוהבים קצת יותר מתוק- ניתן להוסיף 2-1 כפות סוכר לבלילה. ומילה לגבי הדבש; אם הוא סמיך, ניתן לחמם אותו 20 שניות במיקרו או 3 דקות בבן מרי: יוצקים את הדבש לקערית קטנה ומניחים אותה בתוך קערית גדולה יותר עם מעט מים רותחים, עד שהדבש הופך לנוזלי (4-3 דקות).

קולרבי מפוחם הוא סוג של פטנט שכדאי לאמץ. הצלייה הארוכה בתנור מייצרת לקולרבי מעין קליפה חדשה ומפוחמת ששומרת על הלחות הפנימית ומעניקה ללבו מרקם רך, שנמס בפה, וטעם מעושן. ככה, בלי הרבה מאמץ, הירק הצנוע הזה, מקבל חיים חדשים ונהדרים. המתכון הזה מיועד כתוספת למנה עיקרית של עוף או בשר, אבל אפשר לשלב את הקולרבי המפוחם בסלטים רבים ובמנות אחרות. עופו עם הדמיון והיצירתיות, אני בטוחה שיתגלו לכם מנות חדשות יפות וטעימות. ותודה לאסף דוקטור -השף המוכשר והיצירתי של מסעדת דוק בתל אביב- על ההשראה למתכון הזה, ובכלל על כל כך הרבה מנות נפלאות.

אם בא לכם להגיש מנה חגיגית השבוע, לכו על הטארטטאטן המלוח הזה- במקור הוא ספרדי, משם הוא נדד לפורטוגל ולדרום צרפת, ובכל מקום הוא קיבל את הייחוד המקומי; הצרפתים הוסיפו לו גבינה ארומטית כמו גבינת עיזים בשלה או רוקפור, והפורטוגלים בייקון מעושן. אני אוהבת להגיש אותו עם גבינת עיזים עדינה וגם עם בייקון/חזה אווז מעושן. אבל הטארט טעים גם רק עם אחד מהם. ומי שבעניין קיצורי דרך- אפשר היום להשיג בצלצלי שאלוט סגולים קלופים- מה שמקל על העבודה והופך את הטארט הזה לאחד הקלים להכנה שיש. אם יש לכם מקור איכותי לקניית בצק עלים קפוא, שעשוי מחמאה- אל תהססו, רק הקפידו להפשיר אותו לילה במקרר ולעבוד אתו בסביבה קרה; כאשר הבצק מתחמם, החמאה, הכלואה בין דפי הקמח, נמסה ומחלחלת לתוך שכבות העלים של הבצק, מה שעלול לפגום בהיפרדות שלהם בזמן האפייה. אם בחרתם להוסיף בייקון/חזה אווז מעושן: חותכים 50 גרם לקוביות קטנטנות, מטגנים במחבת חמה (ללא שמן) עד השחמה יפה, ומוסיפים למחבת לאחר שכיבינו את האש.

מרק שהוא פטנט; קל להכנה ומפתיע! בתוך המרק, שטעמו עדין וארומטי ומרקמו קטיפתי, מפוזרים פירורי גבינה בולגרית (או פטה); הקטנטנים - נמסים במרק ומעשירים את המרקם והטעם, ואילו הפירורים הגדולים יותר מתנפחים מעט, וסופחים את טעמי המרק. כך, ממקום בלתי צפוי נוצרות מעין כופתאות לבנבנות טעימות ומפתיעות, ללא קמח ובלי עבודה. כמה קל, ככה טעים!

הקרקרים האלה מגשימים את כל החלומות בבת אחת; הם טבעוניים וללא גלוטן, הם בריאים, טעימים, כייפים לנשנוש, והכי חשוב, הם ממש (אבל ממש!) קלים להכנה! הנה הם, ובלי הרבה הקדמות:

תחשבו על זה: אטריות ביצים רכות, חמאה חמה, פרג, אגוזי מלך חרוכים, צימוקים וקינמון ו- ספלאש נדיב של אבקת סוכר מעל הכל...אני במקומכם הייתי רצה למטבח! ולמי שזה נשמע מעט מוכר, בטח פגשתם את הקינוח המטורף הזה באחד הביקורים בבודפשט- אומנם במקור ההונגרים מכינים אותו מאטריות ביצים טריות, אבל משום שאיכות האטריות בארץ לא מאפשרת תוצאה משובחת, אנחנו נכין אותו עם פסטה איכותית כמו פפרדלה, פטוצ'יני או טלייטלה. ואם ממש רוצים שדרוג (אבל הוא מושלם גם בלי) אפשר להעשיר את הקינוח עם קוביות תפוחים מקורמלות (מקפיצים מראש קוביות תפוחים קלופות בחמאה, מעט סוכר וקינמון על אש גבוהה למשך 10-5 דקות עד שהתפוחים השחימו קלות), בננות מקורמלות, שערות חלווה, פירורי לוטוס או קראמבל אפוי. עם יד על הלב, בשבילי, אחת שמשוגעת על קינוחים (לא מתוקים מדי), זה מושלם בדיוק כמו שזה. פרג לא טחון- קונים בחנויות תבלינים, בשוק לווינסקי ובחנויות לממכר חומרי אפייה- אני ממליצה לקנות כמות (נניח 1/4 קילו) ולהקפיא- זה נשמר טרי למשך חודשים ארוכים, אם לא יותר. והכי חשוב- מכינים במקום ואוכלים חם חם.

זו עוגה שכאשר היא מונחת על השיש, אי אפשר שלא לישר אותה כל פעם שעוברים לידה. ממכרת, מענגת מטריפה את החושים. יש אינסוף מתכוני עוגות תפוזים, אני אוהבת בעיקר את אלה שבהן טעם התפוזים משכר וריח האפייה שלהן נותר בבית גם שעות אחרי האפייה. לתפוז שני מאגרי טעמים שמתמזגים זה עם זה לכדי הרמוניה מושלמת: האחד בקליפת התפוז והשני במיץ של התפוז. לקליפת התפוז ארומה מבושמת דומיננטית וטעם מריר עדין. חשוב לשטוף את התפוז במים ובסבון כדי להסיר את הדונג המצפה אותו ולייבש היטב לפני פעולת הגרור. ואילו טעמו של המיץ עדין יותר, ונע בסקאלה שבין החמוץ למתוק. לא כדאי להשתמש במיץ קנוי (גם לא ב"סחוט טרי") משום שהמיץ עבר סטריליזציה בחום נמוך, פעולה שמפיגה את ריחו האופייני העוקצני של הפרי ומשנה את המולקולות החמוצות שבו. אם רוצים להשתמש בקמח רגיל או בקמח כוסמין לבן או מלא- מנפים כוס ורבע קמח ומערבבים עם 1 כפית אבקת אפייה, ו 1/4 כפית אבקת סודה לשתייה.

על מצע מתובל של חיטה אוורירית, ערמונים ופטריות, נחות להן בגאווה קציצות רכות ונהדרות, שבושלו ברוטב עדין של טריאקי, ג'ינג'ר ובצל ירוק. הילדים משתגעים על הסיר חגיגי הזה, שמכיל גם את המנה העיקרית וגם את התוספת. וטיפ נהדר לגבי הקציצות: כדי שהקציצות לא יתפרקו בעת הבישול, עדיף לגלגל מראש ולקרר לחצי שעה במקרר. אין צורך להכין רוטב טריאקי מראש- אפשר לקנות רוטב טריאקי מוכן במרכולים ובמעדניות; רק היזהרו ממליחות הרטבים המוכנים- הם שונים זה מזה במליחות שלהם- אני השתמשתי ברוטב טריאקי מוכן של יד מרדכי שהוא גם מופחת סוכר וגם מליחותו מופחתת.

אני חושבת שזו העוגה הטבעונית הכי טעימה שאני מכירה. היא עשירה בטעמים עמוקים ונפלאים, היא מתוקה במידה ויש לה מרקם נפלא. השימוש הנדיב בזרעי צ'יה מעניק לעוגה קרנצ'יות כייפית ותועפות של בריאות. אם רוצים לקצר את משך ההכנה ולהשתמש במקום בתמרים בתפזורת, בחבילת תמרים טבעיים בוואקום (לא ממרח תמרים), זה אפשרי, רק שימו לב למשקל החבילה (חבילה רגילה שוקלת 500 גרם, והחבילה האורגנית שוקלת 400 גרם) וגם להוראות ההכנה המעט שונות (סעיף 2). הכי טעים להשתמש בתמרים מזן מג'הול- אבל אפשר להשתמש במה שיש בבית, היא טעימה עם כל סוג של תמרים. אני אוהבת להכין אותה כעוגה בחושה בתבנית אינגליש קייק, אבל היא בהחלט גם מתאימה להכנה כמאפינס טעימים- ראו הסבר וזמני אפייה בגוף המתכון.

מרק מושלם לימי החורף הקרבים, הוא עשיר בירקות ובקטניות, הוא משביע, חמצמץ וטעים עד מאוד. אם אתם לא אוהבים חומוס, אפשר להחליף אותם בפולי פול או שעועית מבושלים (אפשר קפואים), עדשים כתומות (1/2 כוס לפני בישול) או אפונה מיובשת. אל תוותרו על תוספת האטריות- הן תורמות עניין, מרקם ושמחה בלב. ואם בא לכם להפוך אות המרק לאיטלקי- זה קל ופשוט; תזרקו פנימה שפע עלי בזיליקום רעננים, תגררו מעל כל צלחת פרמז'ן בנדיבות, תפנקו בזילוף יפה של שמן זית טרי- והנה!

תערובת "חמשת התבלינים" היא סוג של אבקת קסמים סינית, שמתבלת מנות אסיאתיות רבות. התערובת מבושמת ודומיננטית בטעמה ונחשבת על-פי הרפואה הסינית כמאזנת את הגוף. הרעיון בשילוב הטעמים המנוגדים שבתערובת (כוכבי אניס, קינמון, גרגירי שומר, ציפורן ופלפל סצ'ואן) הוא לאזן ולחבר בין כל קשת הטעמים בעת האכילה. המנה החריפה הזאת מתובלת בנועזות, אך בה בעת יש בה גם איזון טעמים מבריק תודות לשימוש בחומץ בלסמי (במקור, הסינים משתמשים בחומץ שחור- בחרתי להחליפו בחומץ בלסמי שהוא נגיש יותר) רוטב סויה ופורט. ולכל החוששים; ניתן לשלוט במידת החריפות לפי טעמכם ולפי החשק, המנה אומנם חריפה אבל לא "בוערת" על מנת ששאר הטעמים הדומיננטיים בה יורגשו. אל תוותרו על תוספת ביצת העין והאורז הקלוי והטחון- זה מה שעושה את כל ההבדל... לקליית האורז: מחממים מחבת קטנה (בלי שמן) וקולים את האורז עד שהוא משחים קלות. טוחנים גס במטחנת תבלינים או כותשים במכתש ועלי. את תערובת חמשת התבלינים ניתן להשיג בשווקים או בחנויות מתמחות למזון מהמזרח הרחוק. שומרים במקום מוצל או במקפיא.