ספגטי של אמא - מטבח מקומי
31 באוקטובר 2011

ספגטי של אמא

ספגטי

“אני רוצה ספגטי של אימא”, ביקש גלעד ביום ששב הביתה. יום מתיש ומרגש שבו הייתה השמחה שלו, השמחה של כולנו, מהולה בעצב על שנים אבודות, על מה שעבר. הוא חזר בגוף כחוש, שברירי וחיוור, מכמיר לב, שמעיד יותר מכול על ימים של סבל, רעב ובדידות, על שנים חשוכות ובלתי נתפסות. מה מכינים לילד ששב הביתה? אינני יודעת בוודאות, אבל אני משערת שהשאלה ניקרה במוחה של אביבה שליט מיום קבלת הבשורה. אני גם משערת שבאינטואיציה האימהית שלה ידעה אביבה מה גלעד יבקש.

 לכל ילד יש את “הספגטי של אימא”. זוהי מנה שנולדה מתוך דיאלוג ארוך בין האם לילד. מנה שמכילה ידע אינטימי שידוע רק לאם, לאחר שנים של ניסוי ותעייה. במנה אגורים טעמיו הייחודיים של הילד, אופיו וחשקיו. התבשיל כה מדויק לחיך הפרטי של ילדינו, שמיותר להעביר את מתכונו, שכן הוא כתוב בשפה שרק האם והילד יבינו.

תחילתו של התהליך הוא בשאלה – מה נבשל לילדים? שאלה יומיומית, שהיא מנת חלקנו, ההורים, שמקבלים את ילדיהם בשובם מהגן ומבית הספר. גם לכשיחזרו מהצבא ומטיול במזרח הרחוק תציק לנו אותה שאלה נושנה, אם כי בשלב זה התשובה תהיה מן הסתם ידועה.

מה מכינים לילד שכל רצונו הוא להשביע את רעבונו, רעב של ילד שרוצה לגדול, להרגיש בית ולהרגיש אהוב. מהו האוכל הזה שיתמזג עם התמימות הילדית ללא מאמץ? אותה מנה שאכילתה היא כה טבעית עד שאין התעמקות בטעמיה או במרכיביה. מהו הסוד שמאיר בעיני הילד ניצוצות שמחה וחיוך של אושר כשריח התבשיל מתפשט בחלל הבית?

בשבילי התשובה היא אחת ויחידה – אוכל פשוט. כל כך פשוט שהוא מובן מאליו. אוכל שילדינו ייזכרו בו רק כאשר יתרחקו ולמעשה רק חסרונו יעיד על קיומו. סודו בקלות הכנתו, יתרונו בפשטות אכילתו וייחודו בטעמיו הבסיסיים. אותו אוכל פשוט מאפשר לילד, לנער, לאיש הצעיר להתרפק על חיבוק, שלעיתים הוא נבוך לקבל. על ידי אוכל נטול יומרות הוא יקבל בטבעיות את אהבתנו ללא חשש מ”פדיחות”. דרך אוכל בראשיתי, שהצניעות היא התבלין העיקרי שבו, יוכלו הנערים לפתוח את הלב ולהכיל את דאגתנו לשלום בריאותם.

אם כן, מה רוצים ילדינו במנה הזו שמכילה את כל רגשותינו? התשובה ידועה מזה דורות: אוכל מבושל, לא מעובד, טבעי ככל הניתן עם מעט מרכיבים ומעט תבלינים. ובמילים אחרות “ספגטי של אמא”.

תצלומים: לימור לניאדו תירוש

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



4 תגובות לספגטי של אמא

  1. עידית הגיב:

    לרוטב של הבולונז לא צריך להוסיף סוכר למתן את החמיצות של העגבניות?

  2. דנה הגיב:

    בלוג מדהים ! אני משוטטת ונהנית…את כותבת מעולה והמתכונים נראים מדוייקים ומשמחים- עוד היום אני מתחילה לבשל מהבלוג. תודה על השיתוף!

הוספת תגובה


תגובה




נגישות