סרטנים צלויים בזרעי עגבנייה וזעתר
הסרטן הכחול המכונה על ידי דייגי יפו "השייט הכחול", הגיע אלינו מחופי האוקיינוס האטלנטי די במקרה, בתוך מיכלי איזון של אוניות מסע (מכלים שממלאים במי ים בתחילת המסע ומרוקנים במקום העגינה). אופיו הקשוח וסתגלנותו איפשרו לו לעבור את המסע בשלום ולהיקלט היטב בים התיכון.
צבע רגליו ושריונו כחול מרהיב, ולאחר בישול קצר הוא הופך לכתום. בשר הסרטנים הוא תענוג צרוף- טעמו נע בין מתקתקות למליחות ים עדינה ומרקמו הלח עסיסי ורווי טעמים. יש שישבעו גם שאכילת בשר סרטנים גורמת להם תחושת שיכרון חושים ולעוררות החשק המיני.
בניגוד לאחיו הארופאים, להם בשר רב בזרועות, רוב בשרו של הסרטן הכחול מצוי בבטנו.
בדרך כלל הדייגים ינקו בעבורכם את הסרטנים ומכאן המלאכה קלה: מניחים בתבנית צלייה, מניחים מעט חמאה, מתבלים וצולים למשך עשר דקות. כל שנותר אחר כך הוא לקחת את הסרטן בידיים ולינוק מתוכו את הבשר הנפלא. ניתן גם לטגן אותו בשמן עמוק, לצלות בגריל פחמים או לבשלו במרק. במידה שתרצו להכין מבשר הסרטנים קציצות, סלט או כופתאות ממולאות יש לחלוט אותם למשך חמש דקות במים עם מעט מלח. מסננים, מצננים מעט, מפצחים את הסרטן לשניים ומחלצים בעזרת כפית קטנה את הבשר המצוי בבטנו. החרוצים יוכלו לשבור גם את הזרועות העבות ולשלוף את מעט הבשר.
במידה והגיעו לידכם סרטנים הישר מהים, הזקוקים לניקוי- מניחים אותם בקערה גדולה עם מים קרים. שוטפים היטב מחול. מסירים את שריון הגב ומכסה הבטן התחתונה, שולפים את הזימים שנמצאים משני צידי הראש, ואת העיניים והלסתות.
מחירו שפוי ועומד על 30-50 שקלים לקילו. כשהוא טרי יש לו ריח של מי ים ואין בו שמץ מריח הדגים הכבד. בחרו סרטנים קטנים יחסית ונסו לאתר את הנקבות: כיסוי הבטן של הנקבה רחב לעומת הזכר שכיסוי בטנו צר ומסתיים בשפיץ.
את הסרטן הכחול ניתן להשיג אצל דייגים מקומיים במשך רב עונות השנה אך הסרטנים המשובחים יותר יימצאו בעיקר בחורף.
סרטן טרי ונקי יכול להישמר יומיים במקרר או עד חודש במקפיא.
חומרים
הכנה
לשלוח לחבר
ספרים
הוספת תגובה