פוט או פה
פוט-או-פה (pot au feu)- סיר על האש, הוא תבשיל צרפתי מהקלאסיקה של כל הזמנים. אם תשאלו איכר צרפתי כמה זמן הוא מבשל את הפוט-או-פה שלו, הוא ככל הנראה לא יבין את השאלה, כי את הסיר הזה הם לא מורידים מהאש. מקורו של התבשיל הוא כנראה במצוקת האיכרים העניים שהתקשו להשיג חלקי בשר יקרים. כאשר הם הצליחו להניח את ידם על חלקי בשר (שנחשבו לנחותים בשל הצורך לבשל אותם למשך שעות כדי שיתרככו) הם הוסיפו אותם לסיר ברזל גדול שהיה מונח על גבי מדורה ובו מים רותחים. לאחר שנתחי הבשר נחלטו הם הוסיפו לסיר ירקות שורש שלמים ועשבי תבלין, בישלו אותו כל הלילה וכל היום שאחרי, ובערב, לאחר הארוחה, הם הוסיפו לסיר עוד מים רותחים, חלקי בשר וירקות. וכך יום אחר יום, הסיר המשיך לבעבע ולהפיץ ניחוחות.
לאורך הזמנים הפוט-או-פה זכה לאינסוף גרסאות: יש שממירים את הבשר בעוף שלם (poule au pot -אז יש לבשל את התבשיל שעה וחצי במקום ארבע שעות), יש שמוסיפים לו יין אדום או לבן, יש שמשלבים בשר חזיר או שומן אווז ויש שמוסיפים לו בייקון או חזה אווז מעושן. כך או כך פוט או פה טעים יתקבל אם נשלב בו טקסטורות שונות: כמה סוגי בשר (כמו לחי עגל, זנב שור, שפונדרה, שריר הזרוע, צלעות, כתף, בשר חזיר, אווז או ברווז) וכמה שיותר סוגים של ירקות שורש שסופגים את כל טעמי הבשר ועשבי התבלין.
ייחודו של הפוט-או-פה הוא שבסיר אחד יש ארוחה שלמה: בתחילה מגישים רק את המרק הסמיך והכהה (נוזלי התבשיל) כשבתחתית הצלחת מניחים פרוסות בגט קלוי בחמאה וגבינת גרוייר או לצד בגט קלוי המרוח במח עצם שנשלף מעצמות התבשיל הסמיך. אחרי המרק מגישים רק את נתחי הבקר הרכים וירקות השורש (ללא הרוטב שבסיר), עליהם מפזרים מלח גס ופלפל שחור גרוס טרי לצד רוטב חזרת או איולי דומיננטי ומלפפונים חמוצים קטנטנים ומחוספסים שנכבשו בחומץ ושמיר (קורנישונים).
משאריות הפוט או פה אפשר להכין פירה (מתפוחי האדמה שנותרו) שעליו מניחים את הבשר, אבל הפעם פרום לחוטים דקים. אני אוהבת לחכות לשאריות.
לשלוח לחבר
2 תגובות לפוט או פה
הוספת תגובה
ספרים
האם הסלמון עם העור או בלי?
בלי.. בהצלחה