פסטה של קיץ
בימי הקיץ באיטליה, נהוג להגיש לארוחת ערב פסטה ברוטב קל כנוצה, היאה לימים החמים. לרוטב, שבסיסו שמן זית, פרוסות שום טרי ויין לבן, יש וריאציות רבות, אך כולן שקופות במהותן ועוטפות את הפסטה בטעמים עדינים. כל מה שנוסף לרוטב- ירקות, דגים או פירות ים- יוצר את העניין הנוסף במנה, המתבטא במרקמים, בצבעוניות כובשת ובטעמי עומק. את רוטבי הבשר, הפסטו והשמנת שומרים האיטלקים לימי החורף הקרים.
לא משנה אם זה קיץ או חורף, אם הבשלן וותיק או מתחיל, אם זה בית בכפר או בטירה מפוארת- אין בית באיטליה שלא מכין את הפסטה שלו בכובד ראש ובתשומת לב:
הפסטה תמיד איכותית והיא מבושלת בסיר גדול עם כ- 5 ליטר מים רותחים וכף וחצי מלח גס, תמיד לרמת אל דנטה. מיד בתום הבישול ומעט לפני ההגשה מקפיצים את הפסטה ברוטב החם שהוכן מבעוד מועד לספיגת טעמים וליצירת פסטה שאינה דביקה. אם נאלצתם לבשל את הפסטה מראש (מה שלא מומלץ) אז יש למשוח אותה במעט שמן זית לאחר הבישול ולכסות היטב עד השימוש. לפני ההקפצה ברוטב שמים את הפסטה במסננת ומוזגים מים רותחים לרענון ולהחדרת לחות.
גם לאיכות שמן הזית השפעה מכרעת על התוצאה הסופית. השתמשו בשמן איכותי מכבישה קרה לו טעם עדין (לא סורי או שמן ערבי). בעת הבישול אין לחמם את השמן יתר על המידה כדי שלא יישרף וישנה את טעמו ואת ערכיו התזונתיים. בתום הבישול ניתן להוסיף מרכיבים שיעשירו את הטעמים העדינים של הרוטב: פרמזן, פנגירטטה -פרורי לחם מתובלים באנשובי, עגבנייה מרוסקת טרייה או עשבי תיבול כגון פטרוזיליה, מרווה או בזיליקום, כשבסוף תמיד מוסיפים זרזיף שמן זית טרי. מעט לפני ההגשה מקפיצים את הפסטה המבושלת לרמת אל-דנטה יחד עם הרוטב לספיגת טעמים וליצירת פסטה שאינה דביקה. את הגבינות: פרמזן, ריקוטה, מוצרלה, טלג'יו או עיזים תמיד מוסיפים לאחר שהמחבת הורדה מהאש או מפוררים ישר לצלחת.
לשלוח לחבר
ספרים
הוספת תגובה