עגבנייה עם שם של בן ויופי של בת
כשמגיע חומר גלם חדש לשוק אני צוהלת, יש עם מה לשחק ויש עוד מה לגלות. עניין חדש ואמיתי מתעורר בי, והחום הכבד של הקיץ שכבר שבועיים מחלחל בי (ומייאש) נוטש לרגע את מקומו לתיאבון חדש השמור לגילויים, המצאות והפתעות משמחות. את עגבניות "איתן" ראיתי לראשונה בשוק הכרמל- ערימה ענקית של יהלומים בצבע עמוק וכהה צידדה את עיני, נעמדתי מול עגבניות יפהפיות שלא הכרתי, בגוון ירקרק-אדמדם, מבריקות מרעננות באופן יוצא דופן. העגבניות היו דומות לעגבניות שרי מנומרות, אבל גדולות יותר (בגודל של עגבנייה רגילה) ויפות יפות. כבר בשוק נתתי ביס והבנתי שיש פה אהבה חדשה: העגבנייה היתה בשרנית, עסיסית ומלאה בטעמים חמוצים מתוקים.
בדרך לא דרך הגעתי לאיתן רוזנבלט שהוא האחראי על קבוצת החקלאים שמגדלים את העגבנייה הזו, ממושב שקף שבחבל לכיש. מובן שהדבר הראשון ששאלתי אותו היה אם העגבנייה קרויה על שמו, והתשובה הפתיעה אותי: קראנו לעגבנייה בשם "איתן" כי החלטנו לגדל אותה בזמן מבצע צוק איתן. מיד הפכתי לרגשית וחיבבתי עוד יותר את העגבנייה היפה.
איתן סיפר לי שכבר הרבה שנים הם מנסים לגדל זן של עגבנייה שטעמה עמוק ומאוזן, מרקמה יציב והיא לא הופכת לספוגית או נרקבת בעת הבשלתה. ואכן בעגבניית איתן כל אלה מתקיימים ואף יותר: רמת הליקופן שבה גבוהה מהרגיל (אפשר לזהות זאת בצבע הסגול שבנוזל העגבנייה), זרעיה עטופים בחומר ג'לטיני המסייע במניעת מחלות דם ויש בה איזון פנטסטי של טעמים בין המתוק לחמוץ. נוסף על כל זה- רמת הסוכר הגבוהה שבה הופכת ליתרון עצום כאשר היא עוברת צלייה או קירמול. צורתה האליפטית מתאימה למילוי, ובעת הבישול היא נמסה לתוך הרוטב וסופגת טעמים בטבעיות. היא נוחה לחליטה ולקילוף ואינה מגירה נוזלים רבים בעת החיתוך (סוף סוף קל לחתוך סלט קצוץ). כאשר היא מתיישנת היא לא נרקבת אבל כן היא מתקמטת, ואז היא תהיה מצוינת לשילוב ברטבים לפסטה, לטאג'ינים, לסלט מטבוחה, צ'אטני, ריבת עגבניות או למרק עגבניות קר או חם.
עגבניות איתן אפשר להשיג במחיר שווה לכל כיס במחיר של 8 ₪ לקילו אצל הירקנים, ברשת חצי חינם ובשווקים.
לשלוח לחבר
ספרים
הוספת תגובה