כרובית בטחינה - מטבח מקומי
27 בינואר 2011

כרובית בטחינה

 כרובית

למדתי לאהוב כרובית רק לאחרונה. הרומן שלי איתה התחיל בארוחת צהריים במסעדת יפו שברחוב יפת הסמוך לביתי, יש להם שם כרובית מטוגנת ברוטב חמוץ חריף של שום ולימון. טעמתי והתעלפתי, אבל עדיין התייחסתי אליה קצת בחשדנות….

אצלנו בבית לא אכלו כרובית, אימי נהגה לומר שכרובית מנפחת את הבטן וריח הבישול שלה מסריח את הבית.

ואז הגיע השוס הגדול, באיזה טיול ספונטני לספרד, בעיירה קטנה ולא קולינרית, הגיעה לשולחננו, כחלק ממבחר טאפסים בטעם שמיימי, כרובית שלמה קטנטנה, שהוגשה עם העלים הצעירים (אני חושבת שהיא עברה אידוי קל בלבד). הכרוביונת הקטנה ישבה לה בתוך שלולית של שמן זית משובח ומעליה נחו פילטים של אנשובי. את הטעם והמרקם שלה לא אוכל לשכוח. אכלתי שתי מנות כאלו בזו אחר זו, בלי לנשום, ולא התנפחה לי הבטן…

והאמת, ריחות של בישול בבית מעולם לא הפריעו לי, נהפוך הוא, ריח תבשילים, גם של טיגונים וגם של כרוביות מתבשלות זה הכי ריח של בית שיש.

כרובית

כרובית בטחינה

6 מנות

חומרים

1 כרובית גדולה ויפה עדיף עם העלים
רבע כוס שמן זית
חצי כפית מלח אטלנטי
חצי כפית פלפל שחור גרוס

לטחינה:
כוס טחינה גולמית טרייה (הר ברכה או אל ארז)
מיץ משני לימונים
מים קרים (עם קרח)
רבע שן שום קצוצה בסכין
מעט מלח ופלפל שחור
צרור פטרוזיליה שטוף מיובש וקצוץ קטן
חופן קטן של צנוברים

הכנה

בסיר גדול דיו להכיל את הכרובית, מרתיחים הרבה מים עם כפית מלח(כמו לפסטה) מניחים את הכרובית כשצד העלים כלפי מטה, ומוודאים שהמים מכסים את כל הכרובית. מכסים ומבשלים עד התרככות הכרובית, בין 20-30 דקות. מחממים תנור ל 220 מעלות. בעזרת כף גדולה ומחוררת שולפים בזהירות את הכרובית ומניחים בתבנית התנור, כשהעלים כלפי מטה, בוזקים שמן זית, מלח, פלפל שחור (כשאני במצב רוח ממש מרומם אני מחביאה גם כמה קוביות חמאה קטנטנות בין התפרחות) וצולים עד שהכרובית משחימה. בד"כ לוקח בין עשרים לשלושים דקות. לפעמים אפילו יותר, זה תלוי בעונה ובזן הכרובית.
בזמן שהכרובית נצלית בתנור, מכינים את הטחינה: מוזגים כוס טחינה גולמית לקערה בינונית. מוסיפים חצי מכמות מיץ הלימון, לאט ותוך כדי ערבוב מתמיד עם כף עץ. מוסיפים מים קרים, כל פעם כמות קטנה, עד לקבלת המרקם הרצוי והאהוב. טועמים ומתבלים לפי הטעם בעוד מיץ לימון, במלח, הרבה פלפל שחור ומעט מאוד שום. הטחינה צריכה להיות דלילה אבל לא מימית (בדומה למרקם של שמנת מתוקה).
לאחר שהכרובית הצטננה מעט אבל עדיין חמימה, מניחים בזהירות (שלא תתפרק) על צלחת הגשה, בוזקים מעל את הטחינה, מפזרים פטרוזיליה קצוצה וצנוברים קלויים ומגישים חמים או בטמפרטורת החדר.



7 תגובות לכרובית בטחינה

  1. יהודית רון הגיב:

    נשמע מצוין! אני מכירה את הכרובית עשלמה עם פירורי לחם, שמחה להתחדש!
    באהבה יהודית רון/לרזות בכיף

  2. אירית גבריאלי אמיתי הגיב:

    נשמע טוב. אני בדר”כ מפרידה לפרחים קטנים ומקפיצה ללא שום תבלינים את פרחי הכרובית, עד הזהבה ואח”כ מכינה טחינה ירוקה עם עשבי תיבול טריים, וזה גם נפלא. היטרון של המתכון שלך זה הבישול של הכרובית כולה ללא הפרדות ופחות טיגון.

  3. תהל טלאים הגיב:

    נהדר! בדיוק בזמן עבורי כי יש לי רובית שלחמה חדשה שמחכה למשהו טוב… וזה נראה מעולה! ובריא! תודה ושבת שלום

  4. עפרה הגיב:

    המתכון שלך מצוין, תודה רבה לך. אבל הכמויות, איך לומר, כמויות של משפחות קטנות. כשעושים כרובית בטחינה לקבוצת סועדים גדולה, אני ממליצה על המתכון שצירפתי, שהכמויות בו יותר נוחות לאירועים מרובי משתתפים.

  5. דנה הגיב:

    מקסים ויונסה בקרוב!

  6. esti solomon הגיב:

    תודה על המתכוניםהנהדרים.אנסה .הכל מוצג בצורה יפה כלכך ומובנת הולכת להכיןכרוביתעםטחינה שבת-שלום אסתי

הוספת תגובה


תגובה




נגישות