שדות תות לנצח
אם נצלול אחורה בזיכרון ילדותינו, נגלה כמה נדירים היו תותי השדה במקומותינו. הם הופיעו לרגע קצר, לקראת סוף החורף, מתוקים, קטנים בגודלם, ובעלי צבע אדום עמוק. מחירם היה כה גבוה שרובנו חווינו אותם במשורה. היה בהם משהו ייחודי, לא מושג, אורחים לרגע מארץ רחוקה.
ברבות הימים, הורחב גידול התותים בארץ. למעשה תותי השדה המקומיים, הם גרסה מתורבתת של תותי היער השחור הקטנים, בעלי טעם חמוץ- מתוק, אשר הניבו פרי בעונת הקיץ האירופאית. עם השנים הגדילו את הפרי המקומי תכופות תוך פגיעה בטעמו. העלאת כמות המים בפרי, גרמה לעיתים לירידה בריכוז הסוכרים וחומצות הטעם שבפרי.
גידול תותים הוא עסק מורכב. הפרי רגיש ללחות גבוהה ואהוד על חשופיות, ציפורים ומזיקים שונים. על כן, נהגו החקלאים שגידלו אותו בשדה הפתוח, לרסס בנדיבות את הפרי, ששימש כספוג לחומרי ההדברה. היום התמונה שונה לחלוטין- מלבד שיפור הפיקוח על המגדלים והכנסת התותים לחממות, פותחה שיטת הביו. בשיטה זו משלבים הדברה ביולוגית (שימוש באויבים ביולוגים למזיקי הפרי), עם הדברה כימית מאושרת ובכמות מועטה הרבה יותר. הגידול האורגני, לעומת זאת, נקי כליל מהדברה כימית ועל כן מומלץ יותר. חסרונו הברור הוא מחירו, בעיקר לאור חיי המדף הקצרים שלו. תותים אשר נמכרים בצד הדרך, בכבישי ארצנו, ללא שם המגדל, תדיר ללא פיקוח ראוי ולכן עתירי חומרי הדברה, מומלץ להימנע ככל האפשר מקניה ספונטנית שכזו.
כשקונים תותים, יש לבחור בפירות אדומים ובוהקים, קטנים, ככל הניתן, בעלי כתר עלים ירוק ורענן. לא מומלץ לשטוף או לחתוך את התותים מבעוד מועד, הם רגישים ומאבדים במהירות נוזלים רבים ובכך מתרככים ומתעייפים.
לשלוח לחבר
ספרים
הוספת תגובה