פרעצל מספר 1 - מטבח מקומי
16 במאי 2011

פרעצל מספר 1

פרעצל

אפילו הבולנג’רים הצרפתים הדגולים, טוענים הגרמנים בתוקף, אינם מגיעים למיומנות הגבוהה של הגרמנים באפיית לחם ארטיזנל. במשך מאות שנים פיתחו הגרמנים את מיומנות האפייה ונחשבים מאז עד היום  לאלופי האופים באירופה.

בארוחת ערב גרמנית טיפוסית, יימצא תמיד על השולחן במטבח לחם טרי בעל קרום מתפצח לצד חמאה בעלת טעם אגוזי עדין. על כן קיימים בגרמניה כ- 400 סוגי לחמים שונים ומעל 100 סוגי מאפים. אחת ממשפחות הלחם הגדולות בגרמניה היא משפחת ה “”Kliengeback. בתרגום חופשי, “מטעמים קטנים אפויים” הכוללים מגוון רחב של כעכים, לחמניות קטנות, ומאפים. ה bretzen”” (מספר “1”) הוא הפלג האציל במשפחה זו, וביידיש הוא נהגה “פרעצל”.

הפרעצלים- כעכי הסודה, מגיעים מהעיר נירנברג, שבדרום גרמניה. כעכי הסודה הם “הלחם והחמאה” של התושבים הבווארים. הכנת פרעצל תפוח וגמיש נחשבת שם לאומנות גבוהה.  פסלוניי כעכי עץ תלויים כאות כבוד, מעל דלתות מאפיות זה מאות שנים. בארוחת בוקר בווארית טיפוסית יוגש פרעצל טרי בגודל צלחת גדולה, לצד בראטוורסט (נקניקיית עגל או חזיר) ותלולית חרדל חריף.

הפרעצל עשוי מבצק של קמח לבן, חלב, חמאה ושמרים. והקרום, עליו מפזרים מלח גס, נטבל באמבט סודה, יחד עם לתת או קרמל לפני האפייה. טבילה זו מאווררת את מרקם הבצק ומכהה את פני הקרום לקבלת צבע מהגוני עמוק ובוהק.

הדרך הטובה ביותר להנות מפרעצל היא לאוכלו, חצי שעה לאחר האפייה. בעודו חמים למגע, כשריח האפייה עדיין שורר ברחבי המטבח, אפילו מריחת החמאה הממכרת אינה נחוצה כאן. פשוט לבצוע חלקים רכים ונימוחים ממנו, ולהתענג על הפרטים הקטנים: ריח השמרים המריר-מתוק העולה מן הבצק האפוי, הקרום הדק והדביק בעל מתקתקות נסתרת, על מרקם הבצק הגמיש ובועות האוויר הקטנות הכלואות בו.

כאשר הפרעצל מתקרר ניתן להקפיאו וכשנדרש, לחממו בתנור. בשל צורתו התפוחה והיפה מתאים לשלבו בארוחת בוקר או בראנץ אביבי של כריכי פרעצל מושקעים ומגרים.

 



הוספת תגובה


תגובה




נגישות