חבושים של סוף הסתיו
טעמו של חבוש, שנחשב ולא בכדי לתפוח של האלים במיתולוגיה, הוא מהמשובחים שמבין פירות העונה ויש הסבורים שמבין הפירות כולם. זאת ועוד, ריחו של חבוש מבושל הוא מהמענגים שחוויתי ואף אפריז מעט ואומר שברגעי ערפול חושים, מבושמת מניחוחה העשיר של ריבת חבושים מתבשלת, הם רגעי חסד בהם אני נזכרת למה בחרתי במקצוע. לרוב אני רוקחת ריבת חבושים בשלהי הסתיו כאשר החבושים בסוף עונתם, מחירם שפוי ובשלותם בשיאה.
החבוש הוא בן דודם יוצא הדופן והשונה של התפוחים, השזיפים והאגסים. הוא שונה, לא רק בשל צורתו החריגה אלא כי שלא כמותם, החבוש טוב לאכילה רק לאחר בישולו. צבעו של החבוש מתעתע, אומנם קליפתו צהובה ירקרקה ובשרו לבן-צהבהב חיוור אך לאחר בישולו צבעו משתנה לגוון אדום כתום-מהגוני, צבע עמוק וחם.
בקליפה ובליבת החבוש אגור שפע רב של פיקטין (חומר מקריש) ועל כן מתאים הפרי לרקיחת ריבות ומרקחות. לריבת החבוש מרקם סמיך, ולחתיכות הפרי שבה מרקם לעיס המזכיר סוכריית גומי. המפורסמת מבין ריבות החבוש היא זו המגיעה מפורטוגל. פירוש המילה מרמלו (Marmelo) בפורטוגלית הוא "חבוש" ומכאן מקור המילה מרמלדה – ריבה – בשפות מערביות רבות.
הדרך הפשוטה לקלף את קליפת החבוש העקשנית היא לקלפה לאחר ריכוך החבוש במים. טרם הבישול יש לקרצף בעזרת ספוגית את קליפת החבוש העטויה פלומה דקה, כעין רדיד בצבע אפור-חום העוטף את קליפת החבוש, אשר רובו (אבל לא כולו) נושר טרם הבשלתו. חותכים לרבעים, מגלענים ומבשלים בסיר עם מים עד התרככות. מצננים וממתינים עד שניתן לאחוז בו ללא כל קושי, קולפים את הקליפה בעזרת סכין חדה, ואז קוצצים או פורסים.
ריבת חבושים במקרר היא אוצר בצנצנת. אומנם הדרך הטעימה מכולן היא למרוח ריבה סמיכה מעל בגט טרי עם חמאה, טחינה גולמית או ריקוטה. אך לא פחות מנפלא הוא להוסיפה לתבשילי קדירה מתקתקים של עוף או טלה, לסלט קוסקוס עם אגוזים ונענע, עוגות בחושות, שטרודל חם ופריך, קומפוט פירות וגלידות
אוצר בצנצנת – ריבת חבושים
זו הטעימה מכולן!
חומרים
הכנה
לשלוח לחבר
14 תגובות לחבושים של סוף הסתיו
הוספת תגובה
ספרים
תהיה: האם בשיטה זו ניתן יהיה להכין ריבת ג'ינג'ר?
תודה. בישלתי את החבושים בשלמותם ונתתי להם מנוחה במקרר יומיים. האם אפשר להמשיך משם במתכון? בלוג נהדר.
תודה! כן בלי בעיה
איזה כיף, גם אני מתכננת להכין בקרוב
תודה רבה. קניתי גם תירסים למתכון החדש שנראה עונג צרוף.
זה מתכון ממכר..(:
החבושים על האש. קצת נצרבו במהלך החצי שעה הראשונה… הצבע המדהים הזה מתקבל אחרי שעתיים?
כן.. סבלנות והקסם קורה(;
היי! נראה מעולה! רציתי לשאול למה לא מקלפים וחותכים את החבושים לפני שמבשלים אותם? אחרי הבישול הם רכים ויותר קשה לעבוד איתם. אחלה סופ"ש!
נראה אותך מקלף כאשר הם קשים(:
אני ממש חזק ועקשן. וחתכתי שלוש אצבעות עם החבושים הרכרוכיים. אם בכל זאת אני מקלף וחותך אותם לפני – זה בסדר? ואז להמשיך את המתכון כרגיל עם החתיכות חבושים כבר בסיר? (לתת למים להתאדות, להוסיף תבלינים…)
כן כן בטח- זה נועד להקל על חלשלושיות כמוני(: לחזקים וגיבורים כמוך לקלף לפני
את החבושים צריכים לחתוך לרבעים לפני כן לשטוף אותם הייטב.לבשל כרבע שעה עם מיץ לימון.את מי החבושים לא לזרוק לשים כשתי כוסות בצד עם גרעינים של החבושים שהם המסמיכים את הרוטב.לקלף ולחתוך פרוסות +מקל קינמון וכוס וחצי סוכר.לבשל כשעתיים על אש נמוכה.הריבה טעימה..שנה טובה
נהדרת
תודה רבה