אורז אדום - מטבח מקומי
30 באוקטובר 2013

אורז אדום

קטנים, מוצקים, בעלי צבע ארגמן בוהק וטעם מתקתק כאלה הם גרגיריו של האורז האדום. מאז שגיליתי אותו התחלפו אצלי בבית גרגירי האורז המלא באורז אדום, פשוט כי הם יפים יותר, טעימים יותר וקל להכין מהם מטעמים רבים.

בדומה לאורז מלא גם גרגריו של האורז האדום אינם עוברים קילוף ולא ליטוש ולכן נשמרת תכולת הויטמינים הגבוהה שבהם. בנוסף הם עשירים בסבים תזונתיים, חלבון, סידן וברזל, הם משביעים וקלים לעיכול. האורז האדום גדל בארה"ב, צרפת, איטליה ואסיה ואיכותו משתנה בהתאם לאזור שהוא גדל בו. בעבר היה ייבוא סדיר של האורז האמריקאי שהוא המשובח מכולם, המכונה וואהני  (Wehani rice), אורז שפותח בשנת 1937 על בסיס זני אורז הודיים, בחוות מחקר של משפחת לונדברג, שבקליפורניה. האורז של הלונדברגים (שעדיין משווק תחת שמם) הוא האורז המשובח מכולם, טעמו עגול ועשיר וצבעו ארגמן עמוק. יתכן והשיווק שלו בארץ יתחדש ביום מן הימים, כך שאם ידכם משגת חבילה שכזו, הרווחתם. האורז האדום הצרפתי מאזור קמרגו (camargue) שבדרום צרפת דביק יותר אך טעמו מצוין המזכיר אגוזים קלויים. לאורז האדום הגדל באיטליה, צבע אדום-חום, מעט חיוור מזה האמריקני, והוא זה המופיע תחת מותגי החברות הישראלית השונות כולל האורגניות. טעמו טוב ועמוק ומרקמו יציב. האורז המשווק במשקל בשווקים השונים, מוצאו לרוב יהיה מהמזרח הרחוק והוא פחות איכותי אך עדיין טעים ומשביע.



הוספת תגובה


תגובה




נגישות