החמוץ הכי מתוק בעיר
אני אדם של קיץ, של הימים הארוכים, השמש והבגדים הדקים. רק המחסור בלימונים מעיב על התרוממות הרוח בעונה הזאת, שכן אני נוהגת להוסיף – שמתם לב?- מיץ וגרידת לימון כמעט לכל מנה, ומשתמשת בפרי הזה לריבות, לרטבים לסלט, לכבישה ולעוגות.
אז העונה החמה מאחורינו ולשמחתנו התחילו לזרום לשווקים לימונים צהובים ומבריקים שעסיסם חזר להיות הדבר האמיתי. וכשהעונה מתחילה, מתחיל אצלי גם בולמוס האפייה של עוגות לימוניות, כי אין נפלא מלסיים ארוחה עם עוגת לימון חמצמצה ומרעננת. השימוש בלימונים לעוגות וקינוחים מלא אפשרויות: החל מעוגת שיפון קלאסית שמבושמת בגרידת לימון, עוגה שנאפית תדיר בבתים רבים, דרך טארט לימון עם תלולית מרנג חרוכה שלהכנתו נדרשת מיומנות ואלגנטיות ומוס לימון ועד סורבה לימון, סופלה לימון, עוגיות לימון ועוד. השידוכים הם אינסופיים וזאת מכיוון שמיץ הלימון אוהב להתמזג עם טעמים המנוגדים לאופיו החמצמץ: מתוקים, אלכוהוליים וטעמי פירות.
השימוש בגרידת לימון בעוגות משול להזלפת בושם על אישה, שכן בקליפת הפרי אגורים שמנים ארומטיים בניחוחות הדרים, ורדים ולבנדר שמוסיפים חושניות למאפה. בנוסף, טעמה העוקצני של גרידת הלימון מעניק לעוגה קורטוב שובבות. בניגוד לגרידת הלימון, למיץ הלימון עצמו יש גוף טהור ונקי, חמיצותו מובהקת ונוכחותו מורגשת היטב. אפשר להשתמש בו במשורה ואז יעניק למנה רעננות וקלילות ואפשר להשתמש בו בנדיבות כך שיעניק למנה אופי דומיננטי, צעיר וזוהר. המתכונים הפעם שייכים לז'אנר השני, האהוב עלי מאוד: עוגות בעלות גוף לימוני מובהק, שטעמן כסוכריית הלימון של פעם- חמצמץ-מתקתק, ומותיר תחושה רעננה.
לשלוח לחבר
ספרים
הוספת תגובה