קינואה
הקינואה נראית כדגן ומתנהגת ככזה, אך מבחינה בוטנית היא למעשה גרעין של צמח ששמו בעברית 'כף האווז'. ולכן כמו שאר הגרעינים, היא נטולת גלוטן ועשירה בחלבונים, וויטמינים ושומנים, שדגנים אינם מכילים.
הצמח מתנשא לגובה ולו עלים ירוקים ואכילים כתרד. יש לו שפע גרגירים קטנטנים המזכירים בצורתם הכלאה בין קוסקוס, בורגול ושומשום. בזמן הבישול, הגרעינים, שתפחו ממי הבישול, נפתחים ושולפים זנב קטן שהתחבא בתוכם.
בארץ קיימים שלושה סוגים, הצהוב- הרגיל (מתכונים עם סוג זה הובאו כאן בשבוע שעבר), האדום והשחור. הצהוב והאדום דומים בטעמם ובאיכותם המשביעה. הקינואה השחורה, כמו הרבה מאכלים שחורים, מתנהגת קצת אחרת. היא קטנה יותר ומרקמה פציח. הגרעינים הקטנטנים מזכירים במרקמם פרג או שומשום. אין בה את האיכות המשביעה של הצהובה או האדומה, ולכן מבין כולם, היא הקרובה ביותר לטבעה האמיתי- כגרעין ופחות כדגן. זמן בישולה של הקינואה השחורה ארוך יותר- 15-20 דקות לעומת 8-10 דקות של הצהובה. לאחר הבישול מקבלים הגרגירים השחור גוון בוהק של נחושת אדמדמה.
הקינואה השחורה מתאימה לשילוב בסלטים עם המון ירקות ירוקים וכתומים או בסלטים עם פירות, אגוזים וגרעינים. היא אוהבת תיבול נדיב של שמן זית ולימון עם טוויסט מתקתק. נפלא לשלבה במרקים- היא תורמת מרקם נוסף ומעניין שאינו משתלט על איזון הטעמים- והיא מוצלחת גם להעשרת בצקים של כעכים, לחמים ולחמניות.
כמו אחותה הלבנה, מומלץ לשטוף אותה בהרבה מים ולהשרות לחצי שעה טרם הבישול. מבשלים בסיר גדול עם הרבה מים (כמו פסטה) למשך 15-20 דקות. מסננים ושומרים במקרר בקופסא אטומה עד השימוש.
לשלוח לחבר
ספרים
הוספת תגובה