כרובית - מטבח מקומי
1 בינואר 2014

כרובית

כרובית צלויה

מודה, רק בשנים האחרונות למדתי לאהוב כרובית. הרומן שלי איתה התחיל בארוחת צהריים במסעדת פועלים קטנטנה ביפו. בין כל הסלטים שהוגשו לשולחן בלטו תפרחות כרובית קטנטנות וטעימות להפליא, שטוגנו בציפוי פרורי לחם פריך, ונטבלו ברוטב חמוץ-חריף של שום ולימון. אך השינוי הגדול קרה בטיול לספרד: בעיירה קטנה ולא קולינרית, הגיעה לשולחננו, כחלק ממבחר טאפסים, כרובית עגולה ויפה עם עליה הצעירים, שעברה אידוי קל בלבד. הכרוביונת הקטנה ישבה לה בתוך שלולית של שמן זית משובח ומעליה נחו פילטים של אנשובי. את הטעם והמרקם שלה לא אוכל לשכוח.

הכרובית, בת למשפחת הכרוב, היא סוג של פרח שהפסיק להתפתח, לטבע סיבות משלו- ובמקום לפתח עלי כותרת, התעבה ותפח לראש גדול ויפיפה, עשוי תפרחות מוצקות ובוהקות בלובנן.

מומלץ לבחור כרובית שהתפרחת שלה קטנה ועליה ירוקים ודקים. טעמה של כרובית צעירה עמוק יותר ומרקמה רך ומענג. גם עליה אכילים, טעמם צעיר ורענן ואפשר לקצוץ אותם לסלט ולהשתמש בתבשילים. ניתן להשיג כרובית בכל עונות השנה, אך בעונתה המקורית, בחורף, טעמה משובח ואין לה את הריח האופייני לכרוביות בוגרות.



הוספת תגובה


תגובה




נגישות