פומלה
את טעמו של סלט הפומלה שאכלתי על חוף ים נידח בתאילנד אני זוכרת כאילו אכלתי אותו אתמול. עברו 15 שנים, ומאז אין חורף שאינני מכינה את הסלט החריף-חמוץ-מתוק הזה, לפעמים בגרסה המקורית עם אבוקדו ושרימפס ולפעמים עם אטריות, צ'ילי ושפע עשבים. שם גיליתי שפומלה היא לא רק פרי שמנשנשים מול טלוויזיה, לפומלה יש גוף, מרקם ועסיס שמשתלבים באופן יוצא דופן עם עושר הטעמים האסיאתיים.
מוצאה של הפומלה במלזיה ואינדונזיה, שם היא גדלה פרא, ענקית על עצים אדירים. משם היא נדדה לסין ולתאילנד והפכה לחלק מהתרבות הקולינרית של האזור. התאילנדים, אלופי שילוב הטעמים המנוגדים, גילו שפומלה סופגת טעמים מתובלים ומשתלבת נהדר עם חריפות הצ'ילי והג'ינג'ר. היא מצידה תורמת בקבוקוני פרי להם מרקם בשרני וחלק ומתיקות עדינה.
אני אוהבת את מלאכת קילוף הפומלה. פיסות פיסות של קליפה ספוגית ששומרת כמו שמיכה פוך עבה על ליבה מוצקה ומלאה בעסיס. ואז אני מופתעת איך מפרי ענק נשארת בסוף ליבה קטנה ועגולה שכל הווייתה עדינות. לאחר הסרת הגרעינים והקליפה הדקה של הפרי, מתגלים בקבוקוני הפרי – מוצקים, חלקים ומתפצפצים בפה בטעמים עדינים של מיץ חמוץ-מריר-מתוק. קשה להתאפק מלטעום בשלב זה מהפרי ככה כמו שהוא, אבל מה שנותר משתלב בסלטים עם כוסברה, נענע, פירות ים, אבוקדו, צ'ילי, קוקוס, למון גראס, ג'ינג'ר טרי או וכבוש, קשיו ובוטנים, וגם בקינוחים עם ווניל, הל, אגוזים, שקדים, שוקולד וקרמל.
לשלוח לחבר
7 תגובות לפומלה
הוספת תגובה
ספרים
אני קוראת בהארץ ואח"כ במייל ופשוט נהנית. פה ושם אני מנסה משהו מהמתכונים. אני עכשיו בדיאטה כי בדיקות הדם שלי היו לא טובות בעניין סוכר ותפקודי כליות אז אני התחלתי לטפל בדבר בהנחיית דיאטנית נטורופטית אבל ההנאה שאת עושה לי – לא תסולא בפז. אפילו שאני יכולה כרגע לאכול רק קצת קצת ממטעמיך. תודה ריקה
תודה, כיף לשמוע…מקווה שהבריאות תחזור לאיתנה בקרוב ותוכלי להנות גם מכמה ביסים טובים(:
כמה מרענן, מקורי, מעניין, את כותבת.
פנטסטי. גם אני מאוד אוהבת פומלה והצילומים נפלאים.
תודה, דינה קארין
תודה!
נראה מצויין! באיזה פרי חלופי את ממליצה להשתמש בקיץ, בהיעדר פומלות?
מנגו.. היחידי שמתאים כרגע(: