ריבת תות - מטבח מקומי
13 במרץ 2014

ריבת תות

כשמתחיל להימאס מתותים עם אבקת סוכר ושמנת חמוצה, אני מבינה שעוד שנייה נגמרת העונה וצריך למהר ולרקוח את הריבה שנגמרת-הכי-מהר. ככה אני קוראת לה, כי כולם אוכלים ממנה, הילדים לוקחים בתוך כריכים לבית הספר, אני אופה איתה עוגות בחושות, עוגות גבינה ועוגיות והאורחים מקבלים קינוח- יוגורט צונן עליו כף גדושה מהריבה ומעל את מה שיש בבית: שקדים קלויים, פיסטוקים, קוקוס, או שוקולד מריר מגורר.

רקיחת הקונפיטורות והריבות היא אומנות: כל פרי נרקח אחרת ולכל ריבה יש את הסמיכות הייחודית לה, כשלעיתים צריך לתמרן במינוני הסוכר והפרי תוך כדי ההכנה. לפעמים הפרי נקטף בטרם עת, או הבשיל מידי, לעיתים עסיס הפרי רב ולפעמים מועט, לפעמים צריך לבשל חצי שעה ובמקרים אחרים שעתיים. יש פעמים שלא די בסמיכות הטבעית של הפרי וצריך להוסיף לו גרעינים המכילים פיקטין כדי להקריש את הריבה. צריך גם לדעת מתי יש להסיר את הקצף ומתי בועות הסוכר הפכו לקטנטנות ושקופות ואפשר כבר להוריד מהאש.

אבל ריבת תותים היא אחת מאלה שאינה זקוקה לידי מומחה: היא אף פעם לא מאכזבת, קל להכין אותה והיא תמיד מצליחה. חשוב לבחור בתותים מוצקים, קטנים ומתוקים, שצבעם אדום עז עם כתר עלים ירוק ורענן.

 תותים לא שוטפים תחת הברז אלא טובלים אותם לשתי דקות באמבט מים רגע לפני רקיחת הריבה, כי הם רגישים ומאבדים במהירות נוזלים רבים ובכך מתרככים ומתעייפים.

את הריבה מכינים בסיר גדול, כי בזמן הבישול הריבה מתרוממת ועלולה לגלוש. את מלאכת הרקיחה מתחילים בבישול הסוכר, מיץ הלימון והתותים על אש קטנה. לאחר שהסוכר נמס מגבירים את האש ומבשלים את הריבה ברתיחה חזקה עד ההקרשה- לרוב בין חצי שעה עד 40 דקות. שימו לב שכאשר הריבה חמה היא דלילה ורק לאחר הצינון הסוכר יסמיך, לכן אל תתפתו לבשל אותה יותר מידי- ובכל מקרה ריבת תותים היא דלילה יחסית. את הריבה מוזגים לצנצנת מעוקרת בעודה חמה, אוטמים היטב ומקררים.

ריבת תותים



הוספת תגובה


תגובה




נגישות