פריקי - מטבח מקומי
28 באוגוסט 2014

פריקי

 

הפריקה (פריקי) הוא מן המזונות העתיקים במחזותינו- עוד במקרא היא נזכרת בשם “כרמל”, ושימשה למיני מזונות שהכונו מתנובת השדה. פריקה היא חיטה שצבעה ירקרק, שטרם סיימה את תהליך הבשלתה, לחה ויבשה למחצה. לאחר קציר הפריקה נהגו בעבר להבעיר מדורה ועליה הניחו את השיבולים בשלמותם: הקש היה נשרף ואת הגרגירים הקלויים והמעושנים קלות הוציאו בעודם חמים לייבוש בשמש. לאחר שהפריקה התייבשה ונגרסה למרקם גס, היא אוחסנה ושימשה למאכלים ותבשילים רבים. המטבח הערבי המקומי שימר את אופן הכנת הפריקה הקדומה והיא ומופיעה עד היום בתבשילי בשר, ירקות, מרקים וקדירות.

אני אוהבת את טעמה המעושן של הפריקה. היא עשירה בטעמים אגוזיים עדינים ומרקמה הנגיס מתאים, כמו הבורגול או האורז, לסלטים, ממולאים וכתוספת חמה. הפריקה אוהבת לצידה אגוזים, שקדים, ירקות ירוקים, עשבי תיבול וטעמים מתוקים כמו בצל מטוגן, פירות מיובשים ובטטות.

הפריקה מכילה יותר חלבונים, ויטמינים ומינרלים מאשר רוב הדגנים שאנחנו מכירים. יש בה עד פי ארבעה מכמות הסיבים התזונתיים שמצויים באורז מלא, וערכי הגלוטן שלה נמוכים, בזכות הקציר המוקדם שלה, בטרם הספיקה החיטה לפתח את החלבון. בפריקה יש פחות קלוריות מאשר בגרגר החיטה העמילני הבוגר.

הכנתה של הפריקה פשוטה, אך חשוב לשטוף אותה היטב לפני השימוש: שמים בקערה בינונית פריקה, ממלאים במי ברז חמים, מערבבים מעט ושופכים את מי השטיפה. חוזרים על הפעולה עוד פעמיים ובפעם השלישית משרים לחמש דקות ומסננים. מומלץ להשאיר במסננת לחצי שעה. לאחר השטיפה מבשלים אותה למשך רבע שעה ללא כיסוי עד ספיגת כל הנוזלים והתרככות הפריקה, ביחס של כוס פריקה לכוס מים. מכיוון שהיא מגיעה ברמות שונות של טריות ואיכות לפעמים יש צורך להוסיף קצת יותר מים ולבשל עוד כמה דקות. ניתן להשיג פריקה בחנויות הטבע, בשווקים ובחנויות התבלינים והקטניות.

 



הוספת תגובה


תגובה




נגישות