פנפורטה
בפעם הראשונה שטעמתי את ה"פנפורטה" היא לא השאירה עלי רושם של משהו שכדאי להמשיך ולחלום עליו. זה היה בעת לימודי בשוויץ, התארחנו אצל שכנינו לארוחת חג המולד; ארוחה קולוסאלית, שזכורה לי היטב. מכיוון שלמדתי קולינריה, המטבח שלי ייצר אין ספור מנות שחלק לא מבוטל מהן עברו בקופסאות ארוזות היטב אל השכנים (כמה אפשר כבר לאכול?). והם מצדם הבטיחו בתמורה ארוחת חג מולד שלא ראינו כדוגמתה. ובכן, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה- שום דבר בארוחה הזו לא היה אכיל, נאלצנו לאכול ולגמור מהצלחת (מול עיניהם הבוחנות והגאות), לצקצק בהנאה ולשקר שהאוכל נהדר. לא כיף. כאשר הוגשה לקינוח עוגת הפנפורטה- עוגת חג מולד מסורתית- המצב לא השתפר; לעוגה היה טעם חזק של ציפורן ומרקם גס ולא נעים. אז אולי בגלל הטראומה הזאת לא חזרתי אליה ואולי כי יש משהו אחר בעוגה הזאת: היא מאלה שלוקח קצת זמן להתרגל אליה, אבל כאשר זה קורה זה מסחרר. מאז טעמתי פה ושם פנפורטה ולאט לאט הבנתי שיש בה משהו נוסף שעלי לגלות. ההבנה שהעוגה הזו אצילית ומשובחתקרתה 15 שנים אחרי כן, וגם אותה אני חבה לשכני, הפעם לא שוויצרים, אלא ערבים נוצרים יפואים, שהזמינו אותי בשנה שעברה לארוחת חג מולד מהמקסימות שחוויתי. אין ספק שזו היתה ארוחה מולד מתקנת וטעמי המנות שהוגשו שם לא יישכחו לעולם. גם הפעם הוגשה הפנפורטה לקינוח והיא היתה מושלמת- למרכז השולחן הגיע גליל כהה ודחוס שעליו נבזקה אבקת סוכר. מול עינינו נפרסו פרוסות דקות כנייר, דביקות ולחות, מנוקדות בשקדים ותאנים. טעמי התבלינים היו עדינים והשתלבו בעוגה באופן רוחני ממש. חגיגה.
הפירוש המילולי של הפנפורטה (Panforte) באיטלקית הוא "לחם חזק". חזק משום טעמי התבלינים החזקים שבה: בעבר הרחוק, בעיר סיינה נהגו לתבל את העוגה העשירה בפלפל שחור. אם הזמן והשנים הושמט הפלפל השחור לטובת טעמי תבלינים מתוקים יותר. טוסקנים גאים יספרו שבפנפורטה אמתית יש 17 מרכיבים שונים (כמספר הרובעים בסיינה) בניהם: דבש, סוכר, קליפות הדרים שונות, שפע אגוזים ותבלינים.
קל להכין פנפורטה: ממיסים בסיר סוכר ודבש ומערבבים במהירות עם פירות יבשים, אגוזים, תבלינים וקמח. לאחר האפייה יוצא גלגל שחום וריחני שמחכה להצטנן כדי שיפרסו ממנו פרוסות דקיקות. נחמד במיוחד להגיש פנפורטה לצד וינו סנטו- יין קינוח טוסקני ספוג במתיקות צימוקי הענבים שבאזור. הפנפורטה נשמרת טרייה וטובה לחודשים רבים.
לשלוח לחבר
2 תגובות לפנפורטה
הוספת תגובה
ספרים
לימור שלום,
העלת בי טעמים מודחקים של ארוחת סילבסטר מאכזבת אצל חברים איטלקים במילאנו. מנת הקוטקינו המזעזעת 🙂 … במילאנו הצפונית הארוחה קונחה בפנטונה עם מסקרפונה , חוויה קשה בפני עצמה. הפנפורטה שטעמתי בארוע אחר הגיע הישר מסיינה ותיקן את החוויה הנוראית של הפנטונה. השוקולד הוא תוספת יפואית ?
אוי אוי אוי… קשה לפעמים(:
השוקולד הוא וורסיה איטלקית, שווה! אולי תאפי כדי שתהיה לך חוויה מתקנת??