מתוק התפוח
פעם, ביקור בבית קפה בתל אביב היה בילוי של ממש. אני זוכרת את עצמי, ילדה קטנה ורזה אוחזת בידה של אימי , צועדות במרץ לאורך רחובותיה המוצלים של העיר בדרך לביקור השבועי "בביתקפה". כל שבוע נבחר בית קפה אחר (עידית, לבנה, יהודית, קפה עטרה), אבל התפריט תמיד היה קבוע: קפה-הפוך בשבילה (פעם קפה-הפוך היה וואו!) שוקו קר בשבילי ושטרודל חם שחלקנו שתינו. ברחובות העיר הקטנה והיפה היו פזורות מספר מצומצם של קונדיטוריות קטנות וטובות כמיטב המסורת המהודרת של ימי פרנק יוזף ומריה תרזה כשווינה היתה בירת האימפריה האוסטרו- הונגרית . אומנם התפאורה בהן היתה צנועה, אבל המבחר שהוגש לא בייש את המסורת המפוארת: עוגות ויטרינה חגיגיות, דובוש, סברינה, עוגות משמש, רולדות, זאכר טורט, עוגת לינצר, עוגות גבינה גבוהות, רוגלעך, סהרוני בצק ממולאים בפרג, ועוד. ריח חם ועשיר של בצק טרי, קינמון, תפוחים ווניל היה באוויר והמאפים היו תמיד טריים ומעוררים חשק לעוד. המלצריות היו קבועות וכך גם התלבושת: שמלות שחורות קטנות עם שרוולים תפוחים חובקות סינר לבן עטור תחרה.
היינו מסבות אל שולחן קטן עטוף במפת ויניל פרחונית ומתחילות את הטקס: לי תמיד היתה זכות הראשונים לביס הפותח. היא היתה מביטה בי, מחייכת ואז לוקחת גם לעצמה. אכלנו לאט, בשקט, מכבדות את הרגע הנעים. רק בדרך חזרה התחלנו להתווכח ביננו כשתי מבקרות מסעדות חמורות סבר וחשובות (היינו ביקורתית להחריד, יותר גרועות אפילו משגיא כהן): האם השטרודל נאפה באותו הבוקר?; מדרגות את דקיקות העלים, פריכות הבצק ומידת האפייה. גם המלית נסרקה תחת עיננו הבוחנות: האם נבזק על התפוחים מספיק סוכר, האם התקמצנו על הקינמון, האם השתמשו בתפוחי גולדן דלישס (לדידה של אימי, אלה היו הכי מתאימים), האם הצימוקים היו קטנטנים מספיק, האם האגוזים נקצצו בסכין חדה דיה, חלילה שלא יעטפו את התפוחים במרירות בלתי מבורכת ועוד כהנה וכהנה, מלהגות בכל שבוע מחדש על נפלאות המאפה, מבלי להתעייף לרגע, עד הגיענו הביתה.
ורק בראש השנה היא הכינה בעצמה. ותמיד הוא עלה על כולם: ריחני, שחום, פציח, עליו דקים כנייר משי והמלית, אוחח המלית, עשירה, מתוקה במידה ועשויה מתפוחים שנבררו במיוחד, קשים, טריים מלאים בעסיס ובטעם, ומשאירים טעם של ברכה אמתית לשנה טובה במיוחד. טעם של געגוע
לשלוח לחבר
20 תגובות למתוק התפוח
הוספת תגובה
ספרים
לימור היקרה,
כל הכבוד לך על ההשקעה בבלוג.
המתכונים מצוינים ללא יוצא מהכלל.
הרבה מהם זכו לתשבחות מהאורחים ובני המשפחה.
שולחת לך ברכות לשנה טובה ומתוקה!!
תרצה
תודה רבה!
איזה כיף להתחיל את השנה ככה(:
שנה טובה!
יש סיכוי שזה יעבוד עם בצק פילאס?
בכל מקרה,מאחלת לך שנה טובה ומתוקה 🙂
בטח יעבוד!!!
כן בהחלט, תוסיפי עשר דקות לזמן נאפיה
לימור היקרה,
המתכוניםשלך נפלאים ומלווים אותי בהכנת ארוחות יומיומיות וחגיגיות.
אני מאחלת לך שנה טובה ומוצלחת !
תודה רבה,
שנה נהדרת!
שנה טובה לימור הבלוג שלך הוא באמת משהו אחר . מושקע איכותי שמגיע מאהבה אמיתית מקווה שתמשיכי כך עוד הרבה שנים
תודה אבי יקר, אמן לכולנו
כיף לשוטט בין הסיפורים, הריחות והמטעמים.
הכל כל כך מושקע, מעניין ושונה.
תודה! מאחלת לך ולבני ביתך שנה טובה, מוצלחת, יצירתית ופורה 🙂
תודה לימור, את גורמת לכזאת שמחה, זה עתה הכנתי את השטרודל המקסים, שנה טובה ומתוקה
מיכל
מיכל יקרה,
שהכל ירגיש לך כזה טעים!
התגובה שלי נתקעה ,תודה על המטעמים ושנה טובה
מיכל
תודה לימור את משמחת מאוד מתכון נהדר
שנה טובה
מיכל
היי לימור. שמי נעמי צדוק ואתמול (שלישי ה15.9) נכנסתי לראשונה לבלוג שלך, לאחר שחיפשתי באינטרנט מתכול לתבשיל חיטה ואז עלה התבשיל הטבעוני מהבלוג שלך.
וואו!!! איזה בלוג מדהים! התמונות יפיפיות ואלגנטיות, יש מהן תחושה של בית חם, של יופי, של אסתטיקה, של טעמים וריחות. המתכונים נראים נהדר, אני ממש רוצה להכין הרבה מהם. התחושה היא של אוכל איכותי וטעים ומזין. הכתיבה מעניינת ונעימה.
פשוט חוויה לבקר בבלוג.
תודה!
שתהיה שנה נפלאה וטובה.
נכנסתי נחשפתי נפגעתי
צ׳יק צ'ק נרפא אותך פה(;
תודה על מתכון מעולה. 🙂
הסיפור הקטן שלך ריגש אותי עד דמעות. רק זכרונות רק זכרונות..
צירה שלי!