נפרדת מהמדור בעיתון הארץ

לימור היקרה,
זה אחד ממדורי/בלוגי האוכל המשובחים ביותר, תענוג גדול לקרוא אותך ולבשל את המתכונים !!!
תודה, תהני מפסק הזמן וכבר מחכה לרשימה הבאה 😉

לימור יקרה,
קראתי את הטור שלך באדיקות ונהניתי מכל מילה. את אלופה! מאחלת לך המון הצלחה בהמשך.
תודה

שלום, קציצות המבושלות ברוטב הן המאכל האהוב על בני ביתי. במתכון הפנטסתי והארץ מהיום, לא ברור לי מה הסיפור עם צלחת הפוכה. מעולם לא פגשתי זאת.
תודה על הסבר

לימור יקרה,

המדור שלך היה כל כך נהדר, באמת עצוב לי להפרד ממנו. במשך השנים קראתי מדורי אוכל רבים אך שלך היה היפה, המדויק והמקצועי מכולם, כזה שעושה חשק לקרוא ולבשל לפיו ומניב תוצאות מוצלחות ביותר, לפחות במטבחנו, ולאורך זמן. בחורף התכנסנו סביב הפוט או פה (הגרסה הארוכה שלך) בקיץ סביב סלטים וקינוחים קרירים וגם בחגים היו הפתעות משמחות. והסיפורים…. אוי אתגעגע לסיפורים היפים שלך.

את כה מוכשרת שאני בטוחה שלא תזדקקי לעיתון הארץ כדי להגיע ללב של אנשים. מאחלת לך בהצלחה רבה!!

Hi Limor,
Thank you for making my weekends a pleasure over the past few years. Living outside of Israel, reading your new column every week reminded me it's Friday and brought 'smell of home'…

A quick question regarding the rice: in the text you indicate 1.5 cups of water for every 1 cup of rice. But in the recipe you specify 1 3/4 water for 1.5 cups of rice. based on the text is should be 2 1/4 cups of water, no?

We exchanged a couple of emails over the past two years (I live in Paris, cook a lot :o) over some of your recipes.

Just read that you are leaving Haaretz Hope it's all for the better: renewal, regeneration and all those positive things.

Just to tell you that I thoroughly enjoyed your articles and that some of your recipes (e.g., beets slowly cooked in tamarind) have become nichsey tzon barzel of our household!

Hope there will be some way of following you from afar since I don't have the luxury of driving to yaffo for a workshop.

Thanks again – just know that your efforts have been thoroughly appreciated by many of our friends in the gastronomical capital of the world (I actually think that this is absolutely exaggerated when it comes to Paris).

היי לימור.
רציתי לציין שהצטערתי לקרוא שהמדור לא יראה עוד אור (או דפוס, או פיקסלים). היה מאוד מהנה לקרוא אותו במהלך השנים. ההקשבה לחומרי הגלם הרגישות לניואנסים ועונתיות, ההתעסקות בשאלות של מהות וזהות ( אודות מטבח ישראלי ובכלל).
תודה לך ובהצלחה בדבר הבא, יהיה אשר יהיה.
אם במקרה טרם צפית בה אז הנה ההזדמנות שלי להחכים אותך בחזרה, הסדרה cooked בהפקת נטפליקס שכשמה כן היא חוקרת ועוסקת במלאכת הבישול ומקורותיה, אני משוכנע שתהני ממנה
https://m.youtube.com/watch?v=epMAq5WYJk4

לימור המקסימה! אין עלייך! אני מחכה בשקיקה לכל פרסום בבלוג, ואפילו שקראתי בבלוג הולכת לאבא ואמא ופותחת את גלריה במדור שלך, סתם כדי לקרוא שוב ולהרגיש את הדף 🙂 כל המתכונים שלך נפלאים, אני עוקבת אחרי הרבה בלוגים של בישול ואצלך בהצלחה פשוט מובטחת, כל מתכון הוא מיוחד ועם זאת מרגיש כל כך ביתי ופשוט, כזה שרוצים לאמץ. ובאמת אימצתי לביתי הרבה מהמתכונים או הרעיונות. הכל מסוגנן ובטוב טעם. את עונה מהר וזמינה לכל שאלה, כמעט מרגיש לי שאנחנו מכירות יותר מרק קוראת וכותבת. בצורה אגוצנטרית למדי אני מצטערת שתהיה לי הפסקה ככ ארוכה מהפרסומים שלך! כולי תקווה שאת יוצאת לחופשה טובה ומאחלת לך טוב ובריאות היכן שלא תהיי! ושוב תודה לך! אני אמשיך לדפדף פה במתכונים ולנסות ולהתנסות.. שבת שלום!

שלום גברת תירוש מלכת המטבח המשובח

קראתי בעיתון שהחלטת לסיים את המדור ואמרתי לעצמי ״אז מה אעשה עכשו״?
כל יום שישי אני מחפשת בעיתון את המתכונים שלך, ניסיתי הרבה מהם
והאורחים תמיד אהבו אותם. אמרתי להם ״תפתחו את העיתון ביום שישי ותראו״!!
שמחה מאוד שתמשיכי את הקשר פה בבלוג
חופש נעים ורגוע

לימור יקרה, בהתחלה נבהלתי והתבאסתי שלא אוכל להגיע למתכונים הנפלאים שלך יותר.
הדבר הראשון שאני מחפשת בעיתון סופש זה את המדור שלך. אבל עכשיו אני שמחה לגלות שאוכל להמשיך ללמוד ממך דרך האתר.. תודה לך ותהני בחופשה!

תודה רבה על כתבות פה ואיתון הארץ,ושמחה שפה בבלוג את ממשיכה. חופשה נעימה לך

שלום לך גברת לימור לניאדו תירוש ,
אני אחד מהרבים שקראו את המדור שלך במשך השנים .
אני מודה לך מאוד על המתכונים .
אני מתנצל על שלפעמים לא הקפדתי על ההוראות , הכללים , הכמויות ואפילו המצרכים !
זה תמיד יצא מצויין בשל מה שכתבת : המטבח הוא ביטוי לאהבת בני הבית .
תודה לך שראית אותי מולך כשכתבת את מדורך .
תודה והצלחה מקרב לב .

לימור יקרה.
זה המקום לומר תודה על כל השיתופים במהלך השנים. מאוד נהיניתי מחווית הבישול, מהאסטטיקה בהגשה ובצילום,השכלתי, התפתחתי בעזרתך .
מאוד אוהבת את פעלך.
מאחלת לך הצלחה בכל מעשיך.
תבורכי

לימור היקרה
היה זהמדור מקסים
אצלי הוא עורר לא פעם את הריחות והטעמים של תבשילי אמי זל
בהצלחה

לימור שלום,
כל שישי בבוקר אני ממהרת לדפדף בסקרנות במוסף גלריה, בכיוון ההפוך לסדר הקריאה, כדי למצוא את ההפתעה השבועית במדור שלך.
ישנם מתכונים שלך שכבר הפכו לבני בית אצלנו והם חלק מהתפריט הקבוע! כבשלנית חובבת אני נהנית מהמקוריות, שילוב הרכיבים והתיבול במנעד רחב שאת מביאה.
נהנתי מהטור השבועי ומהספר שלך ואני מקוה שה"דיאלוג" איתך יאריך ימים באמצעות הבלוג.
היה מסקרן וטעים…יאמי.

לימור יקרה,

אני מעז וכותב לך כמו לחברה, למרות שלא נפגשנו מעולם, אבל הטור שלך בגלריה פותח לי את ימי השישי כבר כמה שנים.

אני מקווה שהמנוחה שאת לוקחת היא מסיבות של עייפות החומר בלבד, ומאחל לך מנוחה והנאה בהפוגה וחזרה בכוחות מחודשים.

גליון גלריה של יום שישי לא יהיה אותו הדבר בלי הטור והמתכונים שלך, שמלווים מזה זמן את צעדי במטבח. בעצם אחד המתכונים הראשונים שהעזתי לעשות ושחרגו משניצל פסטה אורז היה הפסטרמה הביתית שלך שקצרה הצלחה אדירה (וקוצרת שוב ושוב בכל פעם).

גם אני, כמוך מוצא את המטבח כמקום להתרגעות ולפעמים מתחיל לבשל באמצע הלילה אחרי יום ארוך ומתיש במשרד.

אני לא יודע איך, אבל המתכונים שלך קולעים כמעט תמיד לטעם האישי שלי וגם תמיד (כמעט) מצליחים לי.

ממש לפני שהגיע המייל שלך היום, הכנתי את מתכון הקציצות המקסיקאיות שלך מהספר שהוצאת, זה עם התירס והשוקולד המריר. הלכתי אפילו על שדרוג קטן, שגם אותו לקחתי ממתכון מקסיקאי אחר שלך (מתכון הצ'ילי קון קרנה) ושפכתי חצי כוס קפה שחור מבושל לרוטב. יצא פגז. במיוחד כשהמתכון הזה שומר יפה על האופי המקסיקאי בלי להיות חריף – יש לי ילדה שרגישה מאד לחריפות באוכל.

אז אני מאחל לך שבת שלום, ומנוחה טובה, ואל תזניחי אותנו, קוראייך הנאמנים, לגמרי.

ראשית, תחסרי לי.
שנית את הקציצות סבתא לונה פלורנטין הייתה עושה לפי מיטב המסורת הספרדית וקראה להם: קציצות הפתעה אבל בצורה אובלית, לפני הטיגון היתה מגלגלת בפירורי לחם והסוד היה רוטב העגבניות מסונןןןן.
שלישית : האורז עם האיטריות בדיוק כמו שכתבת במקום מלח – אבקת מרק עוף.

בהצלחה

שלום לימור,

הדבר הראשון שאני עושה מידי יום שישי בבוקר, כאשר מגיע העיתון לידי הוא לפתוח אותו בסופו,
כשאני מעלעלת ומחפשת לראות מה כתבת השבוע.

בנוסף לכך שהמטבח הוא "מגרש המשחקים שלי" אני עוסקת בטיפול באמצעות בישול עם ילדים המתמודדים עם קשיים רגשיים ונפשיים.
משום כך, התחברתי בבמיוחד לגישתך לאוכל, לבישול ולמקום שהם תופסים בחיינו. המטבח, כפי שכתבת הוא מרכז הבית, ובטיפול בבישול, מעורבים החושים כולם והוא מהווה מקום בטוח ליצירת קשר מיטיב, המאפשר לבטא רגשות וגם להתנחם.
כמו כן, פעמים רבות הייתי מוצאת את עצמי מופתעת לגלות שכתבת מתכון שבדיוק התאים למה שחשבתי לבשל לבני משפחתי באותו שבוע, דבר ששימח אותי מאוד.

ביום שישי האחרון, כשפתחתי את העיתון, כהרגלי, הצטערתי עד מאוד לקרוא כי את מפסיקה את כתיבת המדור והחלטתי לכתוב לך עד כמה נהניתי מכתיבתך.
מאחלת לך הרבה הצלחה בהמשך ומקוה להתעדכן במתכונים חדשים, פרי עטך….

שש שנים, שישי בשישי, זה היה סדר קריאת העיתון; רפרוף על 'תרבות וספרים' לראות מה חדש ומה מצפה בהמשך ואז דפדוף ב'גלריה' בהתרגשות כמוסה וציפייה לראות מה הכינה לימור הפעם.אין ספור מתכונים נכנסו למטבח הביתי המשפחתי, דפים נתלשו מהעתון ונויילנו ומדי פעם תהיתי מתי ייצא כבר הספר… והנה את נפרדת. ובוודאי סיבותייך עמך וברצוני להודות על שחלקת עם הקוראים את המתת הנדיר שבורכת בו. מאד מאד תחסרי לי ומאחלת לך רוב השראה ויצירה ומכל הטוב הקיים.

רציתי להגיד לך שנעצבתי מאוד, ממש ממש מכתבת הפרידה שלך בשישי האחרון.
כל שישי לפני הכל, פתחתי וחיפשתי את המדור שלך. את קולעת לטעם שלי מכל הבחינות, כמובן הטעמים אבל גם האסטטיקה והכתיבה. יש לי קלסר של אוסף המתכונים שהוצאתי מהעיתון , תודה גדולה ואולי אחרי שתנוחי תשקלי לחזור.. אולי

מה זה החדשות האלה מגלריה? מה קרה שאת עוזבת ומשאירה לנו כזה בור בעיתוני יום שישי? ממש מבאס

לימור יקרה,
אסא כשר דיבר על ה"חיים בלבבות". איך אנחנו חיים בלבבות של אנשים אחרים והם בלבבנו וזה מתקיים לעיתים ללא ידיעה. אז את חיית בליבנו מבלי שתדעי.רציתי להודות לך על הטור הנפלא בעיתון הארץ. כל שבוע פתחתי בשקיקה את המדור שלך הוצאתי את המתכונים ותייקתי באדיקות. דברים נפלאים בישלתי בזכותך. עוגת הבננות שוקולד הטבעונית הפכה למאפה הבית ואין אחד שלא טועם אותה ולא מבקש את המתכון. אז הטוב הזה עובר הלאה…מיד ליד. חבל לי שאת מסיימת אבל אני בעד לסיים פרקים בחיים להיפרד שצריך וללכת הלאה. ביום שישי האחרון כמחווה לך בישלתי הרבה מתכונים שלך. את דג המוסר בקארי בנייר אפייה על אורז לבן,את התפוחי אדמה עם הצ'יפס מרווה ואת המרק סברס עם הקרם קוקוס ועוד. יצא נפלא. רציתי להודות לך. הוספת הרבה צבע וחושניות לחיינו. גם הצילומים היו נפלאים ועשויים בכישרון.
אשמח לשמוע על סדנאות בעתיד ולהיות בקשר עם פועלך. המון בהצלחה, באהבה ותודה