נפרדת מהמדור בעיתון הארץ - מטבח מקומי
15 ביולי 2016

נפרדת מהמדור בעיתון הארץ

קוויסד

 

קוראים ובשלנים יקרים, לא מכם אני נפרדת, זוהי רק פרידה מהמדור בגלריה של עיתון הארץ. אני יוצאת לחופשה קצרה (חודשיים-שלושה) אבל מיד לאחריה אני ממשיכה פה כרגיל. ייתכן שהקצב יהיה קצת אחר, אבל בגדול, הכל נשאר אותו הדבר, מבטיחה שלא תרגישו בהבדל(:. אז נתראה שוב לקראת החגים, ובינתיים מאחלת לכם קיץ שקט, נעים וטעים.

אז למי שלא קרא בעיתון, מצרפת פה את הטקסט, שתכלס לא קשור אליכם..(:

כבר שש שנים אני כותבת ומצלמת את המדור הזה, חולקת איתכם מדי שבוע את אהבתי לבישול ולאירוח, חלקתי עמכם את אהבתי לבישול ולאירוח, לניחוחות של תרבויות רחוקות ולאלו של המטבח המקומי הנפלא. האתגר הזה הסב לי לכל אורך הדרך סיפוק גדול והזדמנות ללמוד דברים חדשים בעצמי, וגם הרבה רגעים שמחים. במיוחד כשהצלחתי לגרום לקוראים להניח את העיתון, להפשיל שרוולים ולהיכנס למטבח; לבשל ולאפות להחמיץ ולרקוח, ליהנות מהתהליך, ולא פחות מכך- מהתוצאה. לכל קוראי, ובמיוחד לבשלנים ביניכם, מנוסים וחסרי ניסיון כאחד, אלה ששלחו הודעות אינספור ובקשו שאסביר, אפרט, אהיה יותר מדויקת, לא אקח כמובן מאליו את המעקב אחרי הוראות הכנה – ל כ ו ל כ ם – אני רוצה להודות מעומק הלב! מכל מלמדיי השכלתי ומתלמידיי יותר מכולם.

בחרתי לסיים פרק זה בחיי במתכון למנה שעמה נכנסתי אל המטבח בפעם הראשונה בחיי. הייתי בת 24 וניסיתי לבשל לאמי החולה. רציתי להכין את הקציצות שהיא הכי אהבה; מתכון מורכב ועתיר שלבים, ואני לא ידעתי דבר. ניחשתי, ניסיתי, הסתבכתי… התוצאה הייתה מאכזבת, כמעט לא אכילה, אבל להפתעתי זה לא פגם בחוויה אחרת שזימן לי המטבח – מקום של שקט ורוגע. בדיעבד אני יודעת שזו היתה חוויה מכוננת. מאז אותו יום ראשון במטבח נשאבתי אליו כמו אל עולם של טעמים, צורה וצבע חדשים. לא היה מטבח או סגנון בישול שלא סיקרנו אותי. למדתי, קראתי והתנסיתי. למדתי בעיקר מניסיונות שלא עלו יפה ומהניצוץ בעיניהם של אורחיי – כמה מעודד ומתגמל.

את הקציצות עצמן- אלו שפתחו לי את הדלת לעולם היצירתי הזה, לא בישלתי מאז אותו יום. כנראה שחיכיתי למועד הנכון. והנה, אחרי יותר מ- 20 שנה, אני מרגישה שהוא הגיע. בישלתי אותן בהתרגשות בפעם השנייה בחיי- עבור המדור הזה, עם קצת יותר קמטים, אבל עם הרבה יותר שקט פנימי וניסיון.

עם השנים, התחברתי אל המטבח הישראלי שלנו, שמדבר בשפה שאני אוהבת: עונה, מקום, תרבות וטריות. השילוב שמתקיים בין מסורת לטעמים עדכניים הוא ייחודי לנו, ונפלה בחלקי זכות להשתתף ביצירה ובגילויו. היא זכות גדולה. גם היום, כשהוא בחיתוליו, השילובים הנפלאים הוא עושה בין ירקות, פירות, קטניות, דגים, עשבי תיבול ותבלינים מסעירים את החיך, ומסייעים לו לרכוש מקום מכובד בין מטבחי עילית בעולם.

עם השנים גם נוכחתי עד כמה המטבח הוא ליבו ונשמתו של הבית. סיר מהביל על הכיריים או ניחוח עוגה בתנור מושכים את בני הבית למטבח כמגנט. אחד אחד הם נאספים לשולחן, מי על מנת להכין שיעורי בית, מי על מנת לצייר או לכתוב, ולפעמים גם בשביל להסיר מטען מהלב. שם, בחסות הניחוחות, אנחנו מתקרבים, חולקים את אשר על לבנו. לאוכל סגולה מנחמת והמטבח יכול להיות מקום של בטחון, חום ואהבה.

הדרך למטבח משובח עוברת בהקשבה לטבע, לפרי האדמה ולפשטות הכנה, ומטבח כזה הוא הזדמנות יומיומית לבטא את האהבה לבני הבית ולאורחיו. אלה התובנות ששימשו נר לרגלי והנחו את כתיבתו של הטור הזה. בעיני, זה הסוד הגדול של המטבח. זה המתכון האמיתי. אם תאמצו אותו, מובטח לכם שתצליחו תמיד.

*

קוויסד

קוויסד

10 מנות

זהו תבשיל סורי חגיגי המוגש לרוב בחגים ובאירועים חגיגיים. קוויסד נגזר מהמילה הערבית קוויס- טוב ויפה. וכדי שהקציצות יצאו באמת טובות ויפות מראה (ולא גדולות יתר על המידה) השתדלו להשיג ביצים בגודל קטן (S). אם לא השגתם אז חצו ביצים רגילות (L) לרוחב, אבל אז מלאכת הגלגול מעט קשה יותר, והתוצאה יפה פחות. כדי להצליח עם הגלגול והמילוי חשוב להקפיד לטחון את הבשר דק (פעמיים) וכך גם את האורז (הכי טוב במטחנת תבלינים או במטחנת קפה או לבקש שיטחנו בעבורכם בחנות התבלינים הקרובה). יש הממלאים את הקציצות במקום הביצים הקשות בתערובת של פיסטוקים, אגוזי מלך וצנוברים קצוצים גס ומתובלים במלח ובהרט.

חומרים

שמן תירס, קנולה או חמניות לטיגון הקציצות
500 גרם בשר הודו טחון דק פעמיים- עדיף שווארמה, או חצי בקר חצי עוף
1/2 כוס אורז (עדיף עגול) טחון דק דק (טוחנים במטחנת תבלינים), או קמח אורז או פירורי לחם טבעיים
1 ביצה
1 כף קורנפלור
1 כפית פלפל אנגלי טחון או בהרט
3/4 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור
1 בצל לבן בינוני קלוף
10 ביצים קטנות (מידה S) או 5 רגילות (L)

לרוטב:
2 כפות שמן
4 שיני שום קלופות וכתושות
1 ליטר מיץ עגבניות (כמו של בלאדי מרי)
2 עלה דפנה
1 מקל קינמון קטן או רבע כפית קינמון טחון (אופציונאלי)
חצי כפית מלח
חצי כפית פלפל שחור
חצי כפית סוכר
חצי כפית פלפל אנגלי טחון

הכנה

1. מערבבים בקערה בינונית בשר, אורז טחון, ביצה, כף קורנפלור ותבלינים.
2. טוחנים בצל בקערת מעבד מזון קטנה עד קבלת מחית חלקה וללא גושים.
3. מוסיפים את מחית הבצל לתערובת הבשר ולשים היטב (לפחות 1-2 דקות). מעבירים למקרר לחצי שעה לפחות.
4. בינתיים מבשלים את הביצים עד שהפכו לקשות, מעבירים למים קרים ומצננים היטב לפני הקילוף (ביצה קרה קלה יותר לקילוף).
5. מגלגלים את תערובת הבשר בידיים רטובות ל- 10 כדורים בינוניים, ומניחים על נייר אפייה מעט רטוב.
6. משטחים כל כדור בשר על כף יד רטובה לעלה בקוטר כף היד ומניחים את הביצה במרכז. עוטפים את הבשר סביב הביצה, מהדקים היטב, ומגלגלים לכדורים יפים. מניחים על גבי נייר האפייה הרטוב. חשוב להדק היטב כדי שהקציצות לא יתבקעו בעת הבישול, ידיים רטובות יקלו על המלאכה.
7. מחממים שמן בגובה חצי ס"מ במחבת גדולה ומטגנים את הקציצות, עד השחמה מכל הצדדים. מטגנים 5 קציצות בכל פעם. מעבירים לנייר סופג.
8. מחממים בסיר שטוח שמן ומטגנים את השום הכתוש למשך 10 שניות. מוסיפים מיץ עגבניות ואת כל התבלינים ומביאים לרתיחה עדינה. מוסיפים את הקציצות, מניחים צלחת הפוכה, מכסים במכסה ומבשלים על בעבוע עדין 20 דקות. מסירים את הצלחת, הופכים את הקציצות, מכסים שוב עם צלחת ומכסה ומבשלים 20 דקות נוספות.
9. פורסים לעיגולים בעובי חצי ס"מ ממש בסמוך הגשה. טעים להגיש עם אורז עליו מוזגים הרבה רוטב.

 

קוויסד

 

 

אורז ספרדי

זה האורז, ב-ה’ הידיעה, של כל יוצאי יהדות ספרד. קשה להסביר את טעמו הייחודי, במיוחד לאור פשטות חומרי הגלם והוראות ההכנה. חלקתי עמכם כאן בעבר את המתכון הזה, והוא הפך לשגרה אצל הרבה מכם (כך שמעתי). אז לכל אלה שפספסו, דילגו או סתם התעצלו, הנה לכם הזדמנות שניה. ואם בשלתם קוויסד, אז הגישו רק עם האורז הזה.

על כל 1 כוס אורז מוסיפים כוס וחצי מים רותחים. ועל כל חצי כוס אטריות מוסיפים 2.5 כפות מים.

 

6 מנות

 

2 כפות שמן זית

3/4 כוס אטריות דקיקות

כוס וחצי אורז בסמטי

כפית מלח

 

ממלאים קערה במים קרים, מוסיפים את האורז ומסיעים אותו במים. מסננים וחוזרים על הפעולה עוד פעמיים. מסננים. מחממים שמן בסיר בינוני, מוסיפים אטריות ומטגנים על להבה נמוכה ותוך ערבוב מתמיד עד השחמה יפה. מוסיפים את האורז המסונן ומטגנים בעדינות למשך דקה. מוסיפים מלח ו- 2.5 כוסות מים רותחים. מערבבים, מכסים ומנמיכים ללהבה קטנה מאוד. מבשלים 20 דקות ללא הרמת המכסה. מכבים ומשאירים מכוסה לפחות לעוד עשר דקות.

 

קוויסד קוויסד



65 תגובות לנפרדת מהמדור בעיתון הארץ

  1. ורד הגיב:

    לימור היקרה,
    זה אחד ממדורי/בלוגי האוכל המשובחים ביותר, תענוג גדול לקרוא אותך ולבשל את המתכונים !!!
    תודה, תהני מפסק הזמן וכבר מחכה לרשימה הבאה 😉

  2. איתן הגיב:

    לימור שלום.
    בצער קראנו על הפרידה. לא נפגשנו מעולם אבל אני מקבל מייל שבועי ממך ורעייתי אמרה הבוקר ״ מה אקרא עכשיו בגלריה?״
    ספרך נמצא על המדף. אני אמשיך לעקוב באתר ואולי גם באירוע בישול אצלך.
    תודה על עשרות המתכונים שמונחים בערימה על שולחן במטבח שלנו. רבים מהם נוסו.

  3. גילי הגיב:

    לימור יקרה,
    קראתי את הטור שלך באדיקות ונהניתי מכל מילה. את אלופה! מאחלת לך המון הצלחה בהמשך.
    תודה

  4. חגית הגיב:

    הי לימור, רק להגיד לך תודה על כל המתכונים המופלאים במדור ובספר. מצטערת מאד שאת ממשיכה הלאה, זה המדור הראשון שאני פותחת בכל שישי בבוקר כדי לקבל רעיונות לארוחות סופשבוע..:) למשפחה שלי.

  5. שרה הגיב:

    שלום, קציצות המבושלות ברוטב הן המאכל האהוב על בני ביתי. במתכון הפנטסתי והארץ מהיום, לא ברור לי מה הסיפור עם צלחת הפוכה. מעולם לא פגשתי זאת.
    תודה על הסבר

  6. הדס הגיב:

    “אוווי” זו המילה שיצאה בספונטניות כשראיתי שהיום זה מתכון פרידה ):
    הי לימור, בוקר טוב,
    הדבר הראשון שאני מחפשת בעיתון ביום ששי זה המתכון שלך. ולא רק אני נהנית מהתוצאות אלא כל המשפחה. גם המשפחה המורחבת. מאכלים שנלקחו מהטור שלך מככבים אצלנו בכל ארוחה. המתכון ללחם מקמח טף נהיה לחם הבית וכל פעם שאנחנו מארחים, אנשים משבחים את הטעם מביס לביס ואני מפנה את כולם שיכתבו בגוגל לימור לנדיאדו תירוש, יש שם מתכונים נ ה ד ר י ם.
    אז גם ממש חבל שזה טור אחרון וגם תודה רבה על הנדיבות והשפע והמתכונים המיוחדים. ציידת אותי במתכונים לארוחות המשפחתיות, חווית הבישול הפכה לחוויה נעימה והאירוח לארוחות רבות משתתפים נהיה פשוט.
    סופשבוע נעים

  7. גילי הגיב:

    לימור יקרה,

    המדור שלך היה כל כך נהדר, באמת עצוב לי להפרד ממנו. במשך השנים קראתי מדורי אוכל רבים אך שלך היה היפה, המדויק והמקצועי מכולם, כזה שעושה חשק לקרוא ולבשל לפיו ומניב תוצאות מוצלחות ביותר, לפחות במטבחנו, ולאורך זמן. בחורף התכנסנו סביב הפוט או פה (הגרסה הארוכה שלך) בקיץ סביב סלטים וקינוחים קרירים וגם בחגים היו הפתעות משמחות. והסיפורים…. אוי אתגעגע לסיפורים היפים שלך.

    את כה מוכשרת שאני בטוחה שלא תזדקקי לעיתון הארץ כדי להגיע ללב של אנשים. מאחלת לך בהצלחה רבה!!

  8. נתי הגיב:

    אני נתי, בשלן חובב שעוקב אחר המדור שלך ב”הארץ”.
    תודה על הטקסט היפה שכתבת לפרידה, אמשיך לעקוב בבלוג שלך
    בהזדמנות זו אני מבקש להודות לך על מתכון הגרנולה-אספרסו שפרסמת לפני זמן מה, הוא מהווה את ארוחת הבוקר שלי מאז

  9. עדי הגיב:

    Hi Limor,
    Thank you for making my weekends a pleasure over the past few years. Living outside of Israel, reading your new column every week reminded me it’s Friday and brought ‘smell of home’…

    A quick question regarding the rice: in the text you indicate 1.5 cups of water for every 1 cup of rice. But in the recipe you specify 1 3/4 water for 1.5 cups of rice. based on the text is should be 2 1/4 cups of water, no?

  10. אמיר הגיב:

    היי יקירתי האהובה!
    מה קרה שאת נפרדת מהמדור?
    תמשיכי לפרסם מתכונים בבלוג?

    אני כבר מתגעגע…

  11. אלי הגיב:

    We exchanged a couple of emails over the past two years (I live in Paris, cook a lot :o) over some of your recipes.

    Just read that you are leaving Haaretz Hope it’s all for the better: renewal, regeneration and all those positive things.

    Just to tell you that I thoroughly enjoyed your articles and that some of your recipes (e.g., beets slowly cooked in tamarind) have become nichsey tzon barzel of our household!

    Hope there will be some way of following you from afar since I don’t have the luxury of driving to yaffo for a workshop.

    Thanks again – just know that your efforts have been thoroughly appreciated by many of our friends in the gastronomical capital of the world (I actually think that this is absolutely exaggerated when it comes to Paris).

  12. חוה הגיב:

    לימור יקרה,
    תודה על 6 שנים של מתכונים נהדרים שנוסו בהצלחה מרובה,וישמשו עוד עוד..
    הספר ימשיך לשמש את המשפחה ואת כל אלו שקיבלו אותו כמתנה, בארץ ועד אוסטרליה 🙂
    תהני מהחופשה…ומחכה לחזרתך.

  13. אבישי הגיב:

    היי לימור.
    רציתי לציין שהצטערתי לקרוא שהמדור לא יראה עוד אור (או דפוס, או פיקסלים). היה מאוד מהנה לקרוא אותו במהלך השנים. ההקשבה לחומרי הגלם הרגישות לניואנסים ועונתיות, ההתעסקות בשאלות של מהות וזהות ( אודות מטבח ישראלי ובכלל).
    תודה לך ובהצלחה בדבר הבא, יהיה אשר יהיה.
    אם במקרה טרם צפית בה אז הנה ההזדמנות שלי להחכים אותך בחזרה, הסדרה cooked בהפקת נטפליקס שכשמה כן היא חוקרת ועוסקת במלאכת הבישול ומקורותיה, אני משוכנע שתהני ממנה
    https://m.youtube.com/watch?v=epMAq5WYJk4

  14. אבי אפרתי הגיב:

    אנחנו לא מכירים אבל אני עוקב אחר מדורך מאז עלה ומאד נהנה ( ייתכן ואת קוראת את הביקורות שלי בוואלה!..). לא היה לעיתון מעולם טור מתכונים כה ראוי.
    חבל מאד-מאד שהפרסום בעיתון ייפסק.
    מקווה שבהחלטה שלך ולא בעוד החלטת צמצומים שלהם.
    אתחיל לקרוא בבלוג האישי.
    בהצלחה רבה!

  15. יערה הגיב:

    לימור המקסימה! אין עלייך! אני מחכה בשקיקה לכל פרסום בבלוג, ואפילו שקראתי בבלוג הולכת לאבא ואמא ופותחת את גלריה במדור שלך, סתם כדי לקרוא שוב ולהרגיש את הדף 🙂 כל המתכונים שלך נפלאים, אני עוקבת אחרי הרבה בלוגים של בישול ואצלך בהצלחה פשוט מובטחת, כל מתכון הוא מיוחד ועם זאת מרגיש כל כך ביתי ופשוט, כזה שרוצים לאמץ. ובאמת אימצתי לביתי הרבה מהמתכונים או הרעיונות. הכל מסוגנן ובטוב טעם. את עונה מהר וזמינה לכל שאלה, כמעט מרגיש לי שאנחנו מכירות יותר מרק קוראת וכותבת. בצורה אגוצנטרית למדי אני מצטערת שתהיה לי הפסקה ככ ארוכה מהפרסומים שלך! כולי תקווה שאת יוצאת לחופשה טובה ומאחלת לך טוב ובריאות היכן שלא תהיי! ושוב תודה לך! אני אמשיך לדפדף פה במתכונים ולנסות ולהתנסות.. שבת שלום!

  16. לימור הגיב:

    וואו… תודה רבה לכולכם!!!
    מרגש, עצוב, ובעיקר מחמם את הלב!

    קיץ משגע שיהיה,
    נתראה בקרוב מאוד,
    שלכם
    לימור

  17. מריים הגיב:

    שלום גברת תירוש מלכת המטבח המשובח

    קראתי בעיתון שהחלטת לסיים את המדור ואמרתי לעצמי ״אז מה אעשה עכשו״?
    כל יום שישי אני מחפשת בעיתון את המתכונים שלך, ניסיתי הרבה מהם
    והאורחים תמיד אהבו אותם. אמרתי להם ״תפתחו את העיתון ביום שישי ותראו״!!
    שמחה מאוד שתמשיכי את הקשר פה בבלוג
    חופש נעים ורגוע

  18. אמירה הגיב:

    ממש שמחה לשמוע שאת לא נעלמת לגמרי. ממש מכורה למתכוני יום שישי… אשמח מאוד לשמוע מתי את עושה סדנאות בבית…
    תהני מהחופשה!

  19. שירי הגיב:

    לימור יקרה, בהתחלה נבהלתי והתבאסתי שלא אוכל להגיע למתכונים הנפלאים שלך יותר.
    הדבר הראשון שאני מחפשת בעיתון סופש זה את המדור שלך. אבל עכשיו אני שמחה לגלות שאוכל להמשיך ללמוד ממך דרך האתר.. תודה לך ותהני בחופשה!

  20. נטלי הגיב:

    אחכה בקוצר רוח!!!(כבר מתגעגעת)!

  21. יעל הגיב:

    תודה רבה על כתבות פה ואיתון הארץ,ושמחה שפה בבלוג את ממשיכה. חופשה נעימה לך

  22. דויד הגיב:

    היי לימור,
    אז את המתכונים שלך אני מכיר עוד מהתכנית שעשית בשום פלפל ושמן זית (הטג’ין עוף משם מלווה אותי עד היום) אז אני בטוח שאמשיך לעקוב אחרייך גם אחרי שלא תכתבי בגלריה, אבל בכל זאת חבל.
    למרות שאת המתכונים יש גם בבלוג, היה משהו כיפי לקרוא את זה בעיתון כל שישי ולא לקרוא את זה במחשב כמו רוב המידע שאנחנו צורכים היום וזה יחסר .

    אז מה יהיה עכשיו ? טור שבועי במקום אחר ? מתכון שבועי בבלוג ?
    בכל מקרה, שיהיה לך בהמון בהצלחה ואולי נתראה באחת מהסדנאות שלך בעתיד

  23. יאיר הגיב:

    שלום לך גברת לימור לניאדו תירוש ,
    אני אחד מהרבים שקראו את המדור שלך במשך השנים .
    אני מודה לך מאוד על המתכונים .
    אני מתנצל על שלפעמים לא הקפדתי על ההוראות , הכללים , הכמויות ואפילו המצרכים !
    זה תמיד יצא מצויין בשל מה שכתבת : המטבח הוא ביטוי לאהבת בני הבית .
    תודה לך שראית אותי מולך כשכתבת את מדורך .
    תודה והצלחה מקרב לב .

  24. דורית הגיב:

    חבל שאת עוזבת. נורא נהניתי מהמתכונים אם כי אינני הרפתקנית כמוך. את המתכונים שלך אפשר להריח וכמעט להרגיש את הטעמים. שתהיה לך חופשה נעימה ואני מקווה שתחזרי. תודה על הכול. דורית

  25. שלומית לנדר ימאי הגיב:

    לימור יקרה.
    זה המקום לומר תודה על כל השיתופים במהלך השנים. מאוד נהיניתי מחווית הבישול, מהאסטטיקה בהגשה ובצילום,השכלתי, התפתחתי בעזרתך .
    מאוד אוהבת את פעלך.
    מאחלת לך הצלחה בכל מעשיך.
    תבורכי

  26. יצחק הגיב:

    שלום לך הגב’ תירוש
    קראתי בצער את הטור האחרון שלך היום בהארץ בו את מודיעה שזוהי הפעם האחרונה שהמדור שלך מופיע.
    אינני יודע מה הסיבה לכך אבל חשבתי שבודאי תשמחי לדעת כי בזכות המדור שלך התחברתי לעולם הבישול .
    עולם שגרם לי הנאה רבה כבר בשלב הקריאה.
    בזכות התיאורים שלך הפלגתי על כנפי הדמיון לטעמים ומעדנים שאותם לא הכרתי ואותם השתדלתי לבצע בדרך כלל בהצלחה לא מבוטלת,(לפחות על פי התגובות של חברי ובני משפחתי).

  27. אלי ל הגיב:

    לימור היקרה
    היה זהמדור מקסים
    אצלי הוא עורר לא פעם את הריחות והטעמים של תבשילי אמי זל
    בהצלחה

  28. חן הגיב:

    הי לימור, קראתי היום בהארץ שזאת הפעם האחרונה שאת כותבת במדור, אני מנוי לעיתון מעל 20 שנה והמדור שלך מצויין!!, לא רק המתכונים אלא בעיקר הכתיבה שלך שמספרת על המרכיב במתכון שמעשירה ומעמיקה בידע וגם את הפן האישי שלך שאת מכניסה לכתבה מראה את האהבה העמוקה שלך לאוכל!! מקווה שתחזרי לכתוב שוב בהארץ ותמשיכי לכתוב בדרך המיוחדת שלך! תודה

  29. שרה הגיב:

    לימור שלום,
    כל שישי בבוקר אני ממהרת לדפדף בסקרנות במוסף גלריה, בכיוון ההפוך לסדר הקריאה, כדי למצוא את ההפתעה השבועית במדור שלך.
    ישנם מתכונים שלך שכבר הפכו לבני בית אצלנו והם חלק מהתפריט הקבוע! כבשלנית חובבת אני נהנית מהמקוריות, שילוב הרכיבים והתיבול במנעד רחב שאת מביאה.
    נהנתי מהטור השבועי ומהספר שלך ואני מקוה שה”דיאלוג” איתך יאריך ימים באמצעות הבלוג.
    היה מסקרן וטעים…יאמי.

  30. רבקה הגיב:

    חופשה נעימה לך!
    אני מקשיבה לך בטל ואביעד וגם נהנית מהבלוג שלך.
    גילוי נאות – אני בשלנית קטנה ומקווה שהידע המדהים שלך בליווי הצילומים הכל כך אסתתיים… יפתח לי מתישהו את התיאבון גם לקפוץ למים.
    בינתיים אני סתם נהנית ומקווה שתמשיכי לאחר מילוי מצברים…

  31. רפי הגיב:

    לימור יקרה,

    אני מעז וכותב לך כמו לחברה, למרות שלא נפגשנו מעולם, אבל הטור שלך בגלריה פותח לי את ימי השישי כבר כמה שנים.

    אני מקווה שהמנוחה שאת לוקחת היא מסיבות של עייפות החומר בלבד, ומאחל לך מנוחה והנאה בהפוגה וחזרה בכוחות מחודשים.

    גליון גלריה של יום שישי לא יהיה אותו הדבר בלי הטור והמתכונים שלך, שמלווים מזה זמן את צעדי במטבח. בעצם אחד המתכונים הראשונים שהעזתי לעשות ושחרגו משניצל פסטה אורז היה הפסטרמה הביתית שלך שקצרה הצלחה אדירה (וקוצרת שוב ושוב בכל פעם).

    גם אני, כמוך מוצא את המטבח כמקום להתרגעות ולפעמים מתחיל לבשל באמצע הלילה אחרי יום ארוך ומתיש במשרד.

    אני לא יודע איך, אבל המתכונים שלך קולעים כמעט תמיד לטעם האישי שלי וגם תמיד (כמעט) מצליחים לי.

    ממש לפני שהגיע המייל שלך היום, הכנתי את מתכון הקציצות המקסיקאיות שלך מהספר שהוצאת, זה עם התירס והשוקולד המריר. הלכתי אפילו על שדרוג קטן, שגם אותו לקחתי ממתכון מקסיקאי אחר שלך (מתכון הצ’ילי קון קרנה) ושפכתי חצי כוס קפה שחור מבושל לרוטב. יצא פגז. במיוחד כשהמתכון הזה שומר יפה על האופי המקסיקאי בלי להיות חריף – יש לי ילדה שרגישה מאד לחריפות באוכל.

    אז אני מאחל לך שבת שלום, ומנוחה טובה, ואל תזניחי אותנו, קוראייך הנאמנים, לגמרי.

  32. לימור הגיב:

    אתם קורעים לי את הלב…
    תודה!!!

  33. אתי הגיב:

    ראשית, תחסרי לי.
    שנית את הקציצות סבתא לונה פלורנטין הייתה עושה לפי מיטב המסורת הספרדית וקראה להם: קציצות הפתעה אבל בצורה אובלית, לפני הטיגון היתה מגלגלת בפירורי לחם והסוד היה רוטב העגבניות מסונןןןן.
    שלישית : האורז עם האיטריות בדיוק כמו שכתבת במקום מלח – אבקת מרק עוף.

    בהצלחה

  34. דויד הגיב:

    לגב’ לניאדו תירוש שלום רב,
    קראתי בצער את דברי הפרידה שלך.
    לדאבוני אינני הקורא האידיאלי של מדורך. רק לעתים רחוקות יישמת את עצותיך ומתכוניך, אבל בכל זאת, נהניתי לקרא את דבריך, ולהשכיל רבות בכל הקשור למזון ולבישול.
    כ’סועד בודד’, בעל מגבלות רבות באשר למזון שאני רשאי לצרוך, מתכוניך התגלו לעתים קרובות כעשירים מדי, ומורכבים מדי למי שבבסיסו מעדיף מתכונים שאינם מצריכים אין-סוף פעולות (וזה הרושם הראשוני, שאולי אינו נכון, שאני מקבל לעתים מקריאת מתכוניך). למרות זאת, ולמרות הבנתי שלא אנסה להכינם, מתכוניך תמיד עוררו בי תאבון וקנאה באלו שרשאים להנות מהם.
    על כל פנים, ברצוני להודות לך על שש שנים (האמנם? כמה מהר שהזמן עובר) על תרומתך הברוכה ל’גלריה’ של ימי ששי, ועבור הידע שחלחלת לתודעתי גם מבלי שאבחין בכך. כמו כן, אני אסיר תודה על התייחסותך הרצינית לפנייתי אליך בשעת ‘מצוקה’, והסבלנות שגילית כלפי, הבשלן הטירון, בשיחתנו הטלפונית.
    זכור לי רק מקרה אחד קודם שבו התעורר בי צער ‘לאבד’ בעלת טור בישול בעתון. זה היה כאשר נירה רוסו נפרדה מדפי עתון ‘הארץ’. (הרי תמיד שומרים אמונים לאהבה ראשונה…!) בהמשך גיליתי את הגב’ רוסו באכסניות אחרות. אני מקווה שגם הפרידה ממך תהייה זמנית בלבד, וכי אמשיך להשכיל ולהנות מכתיבתך גם להבא.
    בברכת כל טוב, ושוב תודה על שש שנים מעניינות.

  35. ניצה הגיב:

    שלום לימור,

    הדבר הראשון שאני עושה מידי יום שישי בבוקר, כאשר מגיע העיתון לידי הוא לפתוח אותו בסופו,
    כשאני מעלעלת ומחפשת לראות מה כתבת השבוע.

    בנוסף לכך שהמטבח הוא “מגרש המשחקים שלי” אני עוסקת בטיפול באמצעות בישול עם ילדים המתמודדים עם קשיים רגשיים ונפשיים.
    משום כך, התחברתי בבמיוחד לגישתך לאוכל, לבישול ולמקום שהם תופסים בחיינו. המטבח, כפי שכתבת הוא מרכז הבית, ובטיפול בבישול, מעורבים החושים כולם והוא מהווה מקום בטוח ליצירת קשר מיטיב, המאפשר לבטא רגשות וגם להתנחם.
    כמו כן, פעמים רבות הייתי מוצאת את עצמי מופתעת לגלות שכתבת מתכון שבדיוק התאים למה שחשבתי לבשל לבני משפחתי באותו שבוע, דבר ששימח אותי מאוד.

    ביום שישי האחרון, כשפתחתי את העיתון, כהרגלי, הצטערתי עד מאוד לקרוא כי את מפסיקה את כתיבת המדור והחלטתי לכתוב לך עד כמה נהניתי מכתיבתך.
    מאחלת לך הרבה הצלחה בהמשך ומקוה להתעדכן במתכונים חדשים, פרי עטך….

  36. דלית הגיב:

    לימור שלום,

    כמה חבל שהמדור שלך בעיתון הארץ מסתיים !,
    מאוד אהבתי לקרוא , ולנסות המתכונים ..

    האם תמשיכי לכתוב בבלוג המקומי שלך ?

  37. מיכל הגיב:

    שש שנים, שישי בשישי, זה היה סדר קריאת העיתון; רפרוף על ‘תרבות וספרים’ לראות מה חדש ומה מצפה בהמשך ואז דפדוף ב’גלריה’ בהתרגשות כמוסה וציפייה לראות מה הכינה לימור הפעם.אין ספור מתכונים נכנסו למטבח הביתי המשפחתי, דפים נתלשו מהעתון ונויילנו ומדי פעם תהיתי מתי ייצא כבר הספר… והנה את נפרדת. ובוודאי סיבותייך עמך וברצוני להודות על שחלקת עם הקוראים את המתת הנדיר שבורכת בו. מאד מאד תחסרי לי ומאחלת לך רוב השראה ויצירה ומכל הטוב הקיים.

  38. מיכלי הגיב:

    הי לימור
    כשנפגשנו בעבר אמרתי כמה שאני נהנית לקרוא וללמוד ממך, ואין דבר שהכנתי שלא היה הצלחה מדהימה וטעימה בזכות הכתיבה המפורטת והמדויקת שלך וגם התמונות המרהיבות.
    אנשים חושבים שאני יודעת לבשל, אבל אני תמיד אומרת שאני רק ממלאת את ההוראות שלך!
    המילים שלך בשבוע האחרון על המטבח כלב הבית מאד ריגשו.
    שתהיה לך חופשה נעימה.
    תודה,

  39. תמר הגיב:

    רציתי להגיד לך שנעצבתי מאוד, ממש ממש מכתבת הפרידה שלך בשישי האחרון.
    כל שישי לפני הכל, פתחתי וחיפשתי את המדור שלך. את קולעת לטעם שלי מכל הבחינות, כמובן הטעמים אבל גם האסטטיקה והכתיבה. יש לי קלסר של אוסף המתכונים שהוצאתי מהעיתון , תודה גדולה ואולי אחרי שתנוחי תשקלי לחזור.. אולי

  40. ריקי הגיב:

    חופשה נעימה, מהנה וחידוש אנרגיות לעתיד.
    נפרדת לזמן ארוך מידי, ודווקא בחגים לא תהיי כאן.
    חבל….
    תהני מכל רגע…

  41. אתי הגיב:

    מה זה החדשות האלה מגלריה? מה קרה שאת עוזבת ומשאירה לנו כזה בור בעיתוני יום שישי? ממש מבאס

  42. הילה הגיב:

    היי לימור, רק רציתי להגיד לך שאהבתי מאוד את המדור שלך בעיתון ה”ארץ” ואת הפינה המופלאה שלך בטל ואביעד.
    היכולת המיוחדת שלך ל’הנגיש’ ול’הקליל’ את הבישול והאפייה בדרכים יצירתיות הפכו את החוויה שלי במטבח לפחות מפחידה ויותר מעיזה.
    אז רק רציתי להגיד לך תודה J

  43. פנינה הגיב:

    לימור יקרה,
    אסא כשר דיבר על ה”חיים בלבבות”. איך אנחנו חיים בלבבות של אנשים אחרים והם בלבבנו וזה מתקיים לעיתים ללא ידיעה. אז את חיית בליבנו מבלי שתדעי.רציתי להודות לך על הטור הנפלא בעיתון הארץ. כל שבוע פתחתי בשקיקה את המדור שלך הוצאתי את המתכונים ותייקתי באדיקות. דברים נפלאים בישלתי בזכותך. עוגת הבננות שוקולד הטבעונית הפכה למאפה הבית ואין אחד שלא טועם אותה ולא מבקש את המתכון. אז הטוב הזה עובר הלאה…מיד ליד. חבל לי שאת מסיימת אבל אני בעד לסיים פרקים בחיים להיפרד שצריך וללכת הלאה. ביום שישי האחרון כמחווה לך בישלתי הרבה מתכונים שלך. את דג המוסר בקארי בנייר אפייה על אורז לבן,את התפוחי אדמה עם הצ’יפס מרווה ואת המרק סברס עם הקרם קוקוס ועוד. יצא נפלא. רציתי להודות לך. הוספת הרבה צבע וחושניות לחיינו. גם הצילומים היו נפלאים ועשויים בכישרון.
    אשמח לשמוע על סדנאות בעתיד ולהיות בקשר עם פועלך. המון בהצלחה, באהבה ותודה

  44. נטלי הגיב:

    הי לימור!מתי את ברדיו?

  45. ריקי הגיב:

    מדור מופלא !
    אוכל טעיםםםםם !
    חופשה נעימה !
    מקווים שתחזרי בקרוב…

  46. נורית הגיב:

    לימור יקרה,
    כל כך נהנתי לקרא את המדור שלך מדי שבוע.
    תחסרי לי מאד.
    המון בהצלחה בהמשך הדרך
    נורית

  47. אביבה הגיב:

    חבל לי מאוד על הפסקת המדור בהארץ. היה לך מדור מיוחד, מקצועי, מהנה ומועיל ביותר. אהבתי את כתיבתך, את המתכונים המצוינים המיוחדים היצירתיים והמדויקים שתמיד הניבו אצלי מאכלים טעימים ומקוריים. תחסרי לי. אני מאוד מקווה שתמצא לך במה הולמת. את ראויה לכך.

  48. אוסי הגיב:

    הקייץ הזה אנחנו מתרוצצים…. את העתון השבועי אני לא מקבלת כי הוא מגיע ביום ששי ללונדון. בצרפת אני קצת מסתכלת ברשת, אבל ממש לא אותו הדבר בשבילי, מסגיר את גילי.
    אבל האם זה נכון שאת נוטשת את קוראיך בהארץ???
    שמחתי ונהנתי לפגוש אותך כל יום ששי, החך שלנו שונה, אבל תמיד קראתי בדקתי ובעיקר למדתי.
    ומה יהיה על מעריצייך????
    המון תודות ומאד תחסרי לי.
    שלך לנצח!

  49. חנה הגיב:

    שלום לימור
    הצטערתי לקרוא שאת למעשה מסיימת לפרסם את מדור האוכל שלך בעיתון הארץ. נהניתי כל שבוע לדפדף במוסף ולהגיע לדפים שלך. פשוט הנאה – הכתיבה, הצילומים, החן הרב וכמובן המתכונים עצמם. מקווה כי הסיום הוא רק סימן לעוד התחלה חדשה שלך או בעצם המשך הפעילות וההתפתחות האישית שלך.
    האם תמשיכי לפרסם בבחוג? האם מתכננת עוד ספר בישול?
    בכל מקרה
    תודה
    ורק טוב

  50. אורן הגיב:

    רק לציין שאנחנו שבורים וחושבים לבטל את המינוי להארץ!

    חזרתי מטוקיו והכנו שוב את שיפודי הטריאקי ביום שישי. מובן מאליו שכל השיפודים נטרפו אבל גם בהשוואה לטריאקי שאכלתי ביפן השיפודים פשוט מעולים.

    אתמול אשתי הכינה את הביסקוטי שיהיה משהו מתוק להתנחם אתו. השוקולד – לימון פשוט מצוין

    לא ברור איך נעבור את הקיץ הזה בלי המדור ….

  51. אלונה הגיב:

    לימור יקרה,
    מאד הצטערתי לשמוע שלא אקרא יותר את המדורים המדהימים שלך בעיתון. למדתי ממך כל כך הרבה ובעיקר להעז ולהכיר את המטבח טוב יותר. מעבר לרמת המתכון תמיד אהבתי לקרוא את ההקדמה,המחקר וההסבר. כמעט כל יום שישי כיכב המדריך שלך על שולחן שישי שלי.
    אני מקווה שאת עושה זאת להתפתחותך האישית ושיצא לך רק טוב מהמהלך. כולי תקווה להמשיך להתעשר מהידע ומתכונים שלך בבלוג.

  52. אמירה הגיב:

    לימור שלום,
    נאלצת להתרגל לזה שביום שישי אין מתכון שלך ב”הארץ”. מה לעשות… השבוע עשיתי חזה עוף בצ’אטני מנגו. להיט.

  53. יעל הגיב:

    היי לימור,
    מאוד מקוה שתמשיכי לפרסם אחרי חופשה טובה.
    אני מבואסת שלא גזרתי מגליונות גלריה קודמים את המתכונים.
    האמת, קראתי את התגובות הקודמות וממש דמעתי. אבל כל סוף הוא התחלה חדשה כנראה ! בהצלחה לך. (מתה על המתכון הפשוט, הבריא והמענג לכדורי האנרגיה!)

  54. אורלי הגיב:

    ביצה בתוך קציצה….מזכיר לי תבשיל בריטי בשם
    scotched eggs

  55. שי הגיב:

    אני מתגעגעת…

    עברו חודשיים ועדיין לא התגברתי על הגעגועים
    למדור הקבוע בהארץ, שהפך לחלק מטקס סוף השבוע שלי, להפתעות המתחדשות בבלוג, שאתו אני מתחילה את התכנון של כל ארוחה…
    תודה על כל המתכונים המדויקים והתצלומים הנפלאים.

  56. ללימור היקרה, רציתי לאחל לך שנה טובה, טעימה ומוצלחת. קראתי בהשתוקקות ובסקרנות את המדור שלך בכל שבוע. השילובים, הטעמים וכו’ תמיד היו מעניינים. לא את הכל ניסיתי (אני צמחוני, ובני ביתי לא ינסו חלק מהרעיונות יוצאי הדופן שהצעת) אבל כל מה שכן ניסיתי יצא מוצלח. שתמשיכי ליצור, להמציא ולהתחדש.

  57. טובית הגיב:

    תהני מההפסקה. נהנתי ואמצתי לי מתכונים מהמדור והבלוג. אמשיך גם לעתיד. אף לפולנים יש קציצה דומה הנקראת קלופס. מעניין….

  58. לימור יקרה הגיב:

    בעלי שומע אותך ברדיו בבקרים בדרך לעבודה,ומתפעל כמה הכל נשמע כ”כ טעים שאת מספרת על המתכון,שהוא מגיע הביתה בערב הוא מחפש את המתכון ואומר : כזה אני רוצה 🙂
    אז היום קנינו מצרכים לעוגת השוקולד
    הנפלאה באתר ומחר נכין אותה. תמשיכי
    בחדוות היצירה, אנחנו נהנים מהפוסטים שלך..שבת שלום

  59. יעל הגיב:

    היי לימור אפשר לערבב עם בשר ההודו בשר בקר טחון?תודה

הוספת תגובה


תגובה




נגישות