לביבות מעקודה חוביזה לחנוכה עם טחינת אריסה

מעקודה, מילת קסם במטבח המרוקאי, משמעותה במרוקאית קשירה (חיבור מגוון חומרים במאפה אחד) והיא מאגדת תחתה שלל סוגי פשטידות ומאפים גבוהים ושחומים, עם תוך אוורירי עשוי תפוחי אדמה וביצים וריח מעורר געגועי ילדות.

לביבות מעקודה מטוגנות, הן אוכל רחוב אהוב במרוקו, והן נמכרות ריחניות וזהובות בדוכני האוכל הרבים, המנקדים את הסמטאות הצרות ואת שווקי האוכל הצבעוניים בערים הגדולות, ובעיקר בעיר מקנז- שם, ככל הנראה, נולדו הלביבות המגרות. לביבות המעקודה הלוהטות מוגשות לעוברים ושבים הרעבים, כשהן מונחות על פיסות קרטון ועליהן "שליכט" של אריסה בוהקת ופלח לימון.

תפוחי האדמה במעקודה המרוקאית המסורתית מובלעים בה כשהם מבושלים ומעוכים לפירה. כאן, יסלחו לי המרוקאים, השאלתי דווקא את טכניקת ההכנה של הלטקס, בני הדוד המזרח-אירופאים, ותפוחי האדמה משולבים בלביבות כשהם מגוררים טריים ולא מבושלים לתוך הבלילה.

בגרסה שלפנינו, לביבות המעקודה הקטנטנות אפויות בתנור, עד שהן פריכות ושחומות. אם אתם בעניין של טיגונים- לכו על זה, וטגנו אותן בשמן זית או בתערובת של חמאה ושמן זית, הן נפלאות כך או כך.

עם בוא הגשמים, החוביזה המקומית ממלאת כעת את השדות בירוק עז ומרענן, ומבקשת, ממש מתחננת, לקטיף. צאו לשדות, קטפו ממנה בהנאה והכינו לביבות או תבשילים אחרים כיד הדמיון והחשק.

אם אין חוביזה בקרבת מקום מגוריכם, תרד טורקי, באלדי או בייבי יעשו כאן עבודה נפלאה.